סיכום קורס בשיטות מחקר במדעי המדינה למבחן

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2012
מספר מילים 6053

תקציר העבודה

סיכום סופי למבחן- תשובות מובנות לשאלות לפי יחידות הלימוד:
יחידה 3- באופן כללי- תוספת של קבוע גילו שכל נבדק העלה את ציונו ב-10 נקודות מציונו כפי שנתקבל במיון הראשוני: מה יהיה גודלו (ערכו המספרי) של מקדם מהימנות זה? ßההבדל בין 2 מערכות הציונים הינו תוספת של קבוע שאין לו שונות, ולכן הוא לא משפיע על המיקום היחסי של כל נבדק במערכת הציונים, ולכן המתאם בין 3 המועדים הללו הינו מתאם מלא שיהיה שווה בערכו ל-1. תוספת של קבוע לסדרת ציונים היא תוספת ללא שונות ומכאן שלא משתנה המיקום היחסי של כל נבדק בהתפלגות (כי כולם זזים אותו דבר) ולכן המתאם לא יישתנה ויישאר שווה בערכו ל- 1. מהימנות מהווה חסם עליון לתוקף- ממש לא. כי מהימנות מהווה חסם עליון לתוקף, כלומר ערך המהימנות תמיד יהיה גבוה יותר מהתוקף- ואכן זה מה שהתקבל כאן. 0.6< 0.91 / המהימנות כעקיבות פנימית של השאלון החדש הינו __ ואילו תוקף מתכנס הוא __, וכיוון ש- __<__, הרי שאין ממצא זה כלל מפתיע ותואם את מה שהיינו מצפים. מהימנות כיציבות- זוהי בדיקת מהימנות- חושב מתאם בין 2 מועדים.   מדובר בבדיקת מהימנות כיציבות כי חושב המתאם בין שני מועדים שונים על נוסח זהה של הכלי (המבחן/השאלון) הבודק לאותה קבוצת נבדקים את אותה התכונה-__ באמצעות אותה השיטה-___. 1 .מהימנות כיציבות רגישה וחושפת רק את מרכיב הטעות שנובע מהזמן. (שינויים החלים עם הזמן: מצב רוח, מזג אוויר, טמפרטורה..), ואילו השונות האמיתית שנחשפת בבדיקה זו היא ההבדלים עצמם בין הנבדקים שנובעים מתכונות אמיתיות שקיימות אצלהם. 2.לא רגישה ולא חושפת את מרכיבי הטעויות הנובעים מהתוכן/תלות במעריך, כי הם נשארים קבועים בבדיקה זו ולא מתקבלת אינפורמציה לגביהם, ומכאן, לאור המתאם שהתקבל ניתן לומר ש- _% משונות הציונים היא שונות טעות הנובעת מהזמן בלבד. 3.על פי הנתונים, לא ניתן לבדוק מהימנות כיציבות, כיוון שבדיקה זו מחייבת העברה נוספת של אותו כלי מדידה במועד אחר, לאותה קבוצה של נבדקים, ואילו במקרה שלפנינו השאלון הועבר פעם אחת בלבד.4.המקור האפשרי לשונות האמיתית במועד ה-1 הוא הבדלים בינאשיים אמיתיים שקיימים בתכונה החקרת (הנמדדת)- בכלי המדידה- כלומר ב-__. מהימנות כאקוויוולנטיות- בבדיקה נוספת השתמש החוקר בגירסא אחרת של המבחן.. מדובר בבדיקת מהימנות כאקוויוולנטיות כי חושב המתאם בין שני נוסחים מקבילים/דומים של אותו עולם תוכן/של אותו כלי מדידה שהועברו באותה נקודת זמן/ללא פער זמן, ולאותה קבוצת נבדקים הבודקים את אותה התכונה-__ באמצעות אותה שיטה-__. 1 .מהימנות כאקוויוולנטיות רגישה וחושפת רק את מרכיב הטעות שנובע מהתוכן- מתוכן הפריטים, ולכן שונות הציונים הנצפים משוחררים מטעויות שמקורם בתוכן הפריטים.  2.היא לא רגישה ולכן לא מודדת טעויות מקריות שמקורן במעריך, כי המעריך נשאר קבוע בבדיקה זו ולא מתקבלת לגביו אינפורמציה, כי אין שינויים במעריך- ומכאן ניתן לומר ש- 90% משונות הציונים הנצפים משוחררת מטעויות מקריות שמקורן בתוכן הפריטים בלבד. מהימנות בין שופטים- על מנת לבדוק את טיב המבחן, נתח מומחה נוסף את תגובות המועמדים. לגבי 40 מועמדים מתוך 50 נתקבלה הסכמה מלאה בין המומחים.     מהימנות- מתאם בין 2 מדידות על אותו כלי מדידה. מדובר בבדיקת מהימנות בין שופטים כי חושב המתאם בין שני מאבחנים/מעריכים/שופטים (מומחים ל__), שבודקים לאותה קבוצת נבדקים את אותה התכונה- __ באמצעות אותה השיטה-__. יש 80% הסכמה בין השופטים, ומכאן שהמבחן הוא בעל מהימנות גבוהה. או לחילופין, הם לא הסכימו על כולם, ולכן ניתן לומר ש-80% משונות הציונים הנצפנים משוחררת מטעויות מקריות שמקורן בתלות במעריך. 2. כמובן שאין טעם לערוך בדיקת מהימנות בין שופטים לכלי מדידה זה, כיוון שמדובר במדד אובייקטיבי, שכן על החוקר לספור תשובות נכונות, ואין מקום לשיקול סובייקטיבי שלו- ומכאן סביר שמדד זה אינו רגיש לטעויות מקריות של מעריך. הערך השלילי נבע מהסולמות הופוכים של שתי השיטות. מכאן שקיים למעשה מתאם חיובי גבוה בין 2 השיטות, שזוהי תוצאה רצויה שמעידה כי 2 השיטות בודקות את אותה תכונה, ולכן קיים חיזוק לתוקף דירוגי המומחים. כללים: הם מומחים בנושא הנחקר/אותו קשר לנבדק/דירוג ב"ת. מהימנות כעקיבות פנימית- כיצד היית בודק את מהימנות השאלון שתואר מבלי לאסוף נתונים נוספים? ß סוג המהימנות היחיד שניתן לבצע זו מהימנות כעקיבות פנימית, כיוון שזה הסוג היחידי המצריך רק העברה אחת של נוסח אחד.   מדובר בבדיקת מהימנות כעקיבות פנימית מסוג מבחן חצוי, כי חושב המתאם בין 2 חצאי השאלון, באותה נקודת זמן ועל אותה קבוצת נבדקים, הבודקים את אותה תכונה-_ באמצעות אותה השיטה-__. המתאם שהתקבל בין 2 החצאים הוא __ ולכן נציב את המתאם הזה בתוך נוסחת התיקון של ספירמן בראון ונחשב את המהימנות. מדובר בבדיקת מהימנות כעקיבות פנימית מסוג מבחן אלפא של קרונבאך, כי חושבו המתאמים בין הפריטים השונים בתוך נוסח 1 של הכלי שבודק לאותה קבוצת נבדקים את אותה התכונה-__ באמצעות אותה השיטה-__. מהימנות כעקיבות פנימית רגישה ולכן בודקת רק את מרכיב הטעות המקרית של תוכן הפריטים. כיוון שהתקבל מקדם מהימנות של _ הרי שניתן לומר כי _% משונות הציונים בשאלון החדש נובעים מטעויות מקריות הקשורות לתלות בתוכן הפריטים. יחידה 3- תוקף המדידה תוקף ניבוי- מדובר בתוקף ניבוי כי חושב המתאם בין שתי שיטות. שיטה 1 שהיא המנבאת-__, ושיטה 2 שהיא הקריטריון-__, שבודקות את אותה התכונה-__. מטרת הבדיקה- לבדוק עד כמה מבחן הקבלה מצליח לנבא את ההצלחה בקורס. מבחן הקבלה אכן מצליח להבחין בין העוברים והנכשלים מבחינת ממוצע הציונים במבחן. לכן הוא בעל תוקף ניבוי. תוקף מבנה- זוהי בדיקת תוקף כיוו