הנושאים המרכזיים שבסיכום:
– המושג "אוריינות" – תפיסתו בעבר ותפיסתו כיום; דוגמאות להתנהגויות אורייניות (שימו לב ליחידה 2, פרק 2.3 וסעיף
2 .3.1).
– מודלים לתיאור תהליך הקריאה (על-פי יחידה
2 ).
– תהליכים פיזיולוגיים-קוגניטיביים בתהליך הקריאה (בעיקר על-פי יחידה 3 ויחידה 4; שימו לב גם למודל של נורמן ביחידה 3, סעיף
3 .1.2).
– תחומי הלשון והקשר שלהם לתהליכי קריאה-כתיבה (על-פי יחידה 5; ראו גם ביחידה 4 סעיפים הנוגעים לתחומי הלשון, למשל  לפונולוגיה,  לתחביר, למורפולוגיה ולחקר השיח).
– התפתחות הקריאה והכתיבה בשלב הטרום בית-ספרי – תיאוריה ומעשה: גישת ה"מוכנות לקריאה", תפיסת "ניצני אוריינות" והתפיסה בת זמננו המכונה בקורס "אוריינות מוקדמת" (על-פי יחידה 6).  – הוראת ראשית הקריאה:
1. גישה המדגישה את הצופן והשיטות הנגזרות ממנה – השיטה הסינתטית  והשיטה האנליטית.
2. גישות המדגישות משמעות – גישת "החוויה הלשונית"וגישת ה"שפה כמכלול"
3 . גישת ההוראה המאוזנת – הוראת הקריאה מעבר לשלב ראשית הקריאה:
ידע קודם (תיאוריית הסכמות), אסטרטגיות קריאה לעומת מיומנויות  קריאה; נושאים נוספים על-פי המיקוד לפי פרקים וסעיפים ביחידה 8 וביחידה 9 (ראו הפריט הבא) – מטא-קוגניציה וקריאה (מיקוד על נושא זה ביחידה 2, פרק 2.6, וביחידה 9, פרק 9.2). – מודלים לתיאור תהליך הכתיבה והוראתו – גישת התוצר לעומת  גישת התהליך; מודל השלבים לעומת דגם  פתרון הבעיות (הדגם הקוגניטיבי) והדגם האינטראקטיבי-חברתי (יחידה 10) – מאפייני השפה הדבורה ומאפייני השפה הכתובה וקשרי כתיבה-קריאה (על-פי יחידה 4, תחילתו של פרק 
4 .1; יחידה 5, סעיף 5.2.4;  ויחידה
1 0, פרק 10.3).
– הערכה של תהליכים אורייניים (מיקוד על הערכה ביחידה 6 בסעיף 6.9; ביחידה 10 בסעיף 10.7;  וביחידה 11 – ראו פרקים 1.4-1.1)