בקרוס בימי שואה ופקודה
מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
סוג העבודה | ממ"ן |
מספר ממ"ן | 15 |
מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
קורס | בימי שואה ופקודה |
מילות מפתח | גטו לודג', הנהגה דתית, יודנראט, מחתרת, רומקובסקי |
ציון | 83 |
שנת הגשה | 2012 |
מספר מילים | 1080 |
תקציר העבודה
ממ"ן 15 –בימי שואה ופקודה שאלה 1:
החברה הגרמנית שאפה לשמור על תרבות "ארית" ולנקות את הסביבה אשר עלולה להשפיע או להזיק לתרבותם, עצם כך שאפו הגרמנים להרחיק מקרבם את היהודים אשר עלולים להשפיע על ערכי תרבותם. במטרה להרחיק את היהודים ולנקוט כנגדם פעולות אשר יפגעו ברוחם כבר ב1933
חוקק חוק למניעת "עינוי בעלי חיים" אשר נגע לאופן השחיטה הכשרה של היהודים ספציפית. הגרמנים התייחסו ליהודים וליהדות כאל מחלה, טפיל וסכנה לחברה אשר חייבים להתמודד עמו תוך כדי ניסיון לשמור על יחסים תקינים עם האוכלוסיה המקומית. לשם כך בדיוק כפי שמבודדים מצורעים הוחלט להרחיק את היהודים ולמנוע אפשרות מגע של היהודים עם המקומיים. עוד לפני שנבנו הגטאות התבצעו צעדים שונים לבדל את היהודים מהאוכלוסיה ונחקקו חוקים ותקנות כגון איסור מגע מיני בין יהודים ללא יהודים,איסור כניסת יהודים למקומות מרפא,בידור ומרגוע, איסור על יהודים להשתמש בתחבורה ציבורית ועוד.
כל אלו נועדו גם לשבור את רוחם של היהודים וגם להרחיקם ככל האפשר מאוכלוסיה מקומית (בערים בהן לא נבנה גטו לדוגמא) לפי שלב הבידוד