המרחב הציבורי צריך שתהיה לו עצמאות ושהמדינה לא תתערב במה שמתרחש במרחב הציבורי, אבל שהכניסה למרחב לא יהיה גבוה מדי ולכן יש משמעות למחיר של עיתון ושל שידורים ציבוריים. קשה לחשוב על דמוקרטיה בלי מרחב ציבורי והוא יתקשה להתקיים בלי תקשורת חופשית ופתוחה.

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2010
מספר מילים 2868
מספר מקורות 2

תקציר העבודה

בית הספר לממשל וחברה אחריות חברתית של עסקים – תרגיל מסכם המושג 'אחריות חברתית' של עסקים מצביע על תופעה חברתית, שמשקפת סדר חברתי מסוים. מאמצע שנות ה-90' יותר ויותר תאגידים התחילו לאמץ פרקטיקות ודפוסים שמכונים אחריות חברתית של עסקים. מגמה נוספת שמתחזקת בעידן הגלובלי, היא מגמה של שינוי במערך היחסים בין שוק, מדינה וחברה. בשלב השלישי של הקפיטליזם, המכונה קפיטליזם גלובלי, חסרה מערכת רגולטיבית גלובלית שתרסן את המרדף אחרי הרווח.
זהו בעצם משבר הממשליות. יש Governance  במקום  Government . קורטן (2005) טוען שאנו עדים למעבר ממודל היררכי לפיו המדינה מפעילה את הסמכות הריבונית שלה על החברה ועל השוק, לעבר צורת ממשל חדשה שמבוססת על רשתות ממשליות שלוקחים בהן חלק שחקנים מזירות שונות וממגזרים שונים, שפועלים לעיצוב המדיניות הציבורית. במהלך תהליך הגלובליזציה המדינה מתמודדת עם אתגרים מבפנים ועם אתגרים מבחוץ ושניהם מכרסמים בכוחה של המדינה. אחד הגורמים שתורמים להחלשת כוחה וסמכותה של המדינה זוהי התפיסה הניאו ליברלית לפיה תפקיד המדינה הוא להגן על זכויות קניין, על הסחר החופשי ולאפשר שוק חופשי. האידיאולוגיה הזו חותרת לפירוק איגודי העובדים, מה שיאפשר פעולה חופשית ורווחית של התאגידים.
כלומר, יש ציפייה לדה- רגולציה של שוק העבודה מצד אחד ותהליך של קומודיפיקציה מצד שני. ב-1982 מדינות המערב החזקות העניקו לקרן המטבע הבינ"ל סמכות מלאה לניהול המו"מ של החובות של מדינות העולם השלישי. במהלך מו"מ זה, קרן המטבע הבינ"ל כפתה תוכניות מבניות על מדינות עולם שלישי, שדרשו יישום של מדיניות כלכלית ניאו ליברלית, כלומר, ליברליזציה ודה- רגולציה. זהו ביטוי לתהליך של נסיגה של המדינה מהמעורבות שלה בחברה ובכלכלה. אחת הסמכויות החדשות שתופסות את מקום המדינה בסדר החברתי החדש, זהו התאגיד. בזכות פתיחת גבולות הסחר וכו' מחזור הרווחים של התאגידים עולה על זה של כלכלות מדינתיות. כיוון שתופסים את התאגיד כסמכות פרטית בעלת משאבים כלכליים עצומים, תופסים אותו כמי שמוטל עליו לחלק טובין חברתיים לאוכלוסיות שונות. בנוסף, העוצמה הכלכלית של התאגידים מקנה להם יכולת להשתתף במערכת הפוליטית ולהשפיע על תוכניות מדיניות. התאגידים יכולים לקדם או להפריע ליצירת רפורמות, לעודד או למנוע חקיקה של חוקים ותקנות. מכאן מתחילה לצמוח התופעה של אחריות חברתית של עסקים.
עדות נוספת להתפתחות מקורות סמכות אחרים מלבד המדינה, …