אתיקה מקצועית- כללי המשחק בהתאם לשיטה האדברסרית.חוק לשכת עורכי הדין הוא המקור הנורמטיבי העיקרי.המובן הרחב של האתיקה המקצועית- התנהלות היומיומית של עורכי הדין,יחסים בינם לבין הלקוחות,הוגנות עורכי הדין וההתבטאויות שלהם (בעצם מדובר בהתנהגות נאותה).במובן הצר- קיימים כללים אשר קובעים באופן ספציפי מהם הגבולות.ס' 20-עיסוק במקצוע מחייב חברות בלשכת עו"ד,מי שעובר עבירה זו יכול להתבע ע"י הלשכה,מטרת הס' להגן על הציבור-הלישכה עורכת מבחנים בהתאם לאמות המידה שלה,נותנת גושפנא לכך שאדם מוסמך לעסוק במקצוע.החוקים והכללים חלים גם על המתמחים.  מהות המקצוע והמקורות הנורמטיבים המסדירים אותו : ד1. ס' 41- החוקים והכללים חלים גם על המתמחים.2.פרק שישי- ס' 53-80- סעיפים המתייחסים לביטויים כלליים כגון שמירה על כבוד המקצוע והימנעות מכל דבר הפוגע בכבוד המקצוע.הפרשנות היא אובייקטיבית ולא סובייקטיבית.3.
ס' 61- עבירות משמעת מוגדרות כהפרה של הוראות רבות הקבועות בחוקים,הכללים ודינים אחרים וכן כמעשה או מחדל שאינו הולם את המקצוע.4.ס' 109-ס' המתיר לקבוע כללים בנוגע לאתיקה.5.פס"ד של העליון מוסיפים כללים נוספים על כללי האתיקה שנקבעו. מע' היחסים בין העו"ד ללקוח מעוגנת ע"י חוזה אשר בו העו"ד מתחייב להעניק שירות מקצועי וענייני ללקוח.ניתן לתבוע בהתאם לחוק החוזים,נזיקין,ופלילי.כמו כן חוק לשכת עו"ד קובע עונשים שונים לגבי התנהגות לא נאותה של עו"ד. העונשים אשר ניתן להטיל בהתאם לחוק לשכת עו"ד- ס' 68:קובע מהם העונשים אשר בית הדין המשמעתי רשאי להטיל על עו"ד אשר הורשע- 1.אזהרה.2.נזיפה.3.קנס של עד
5 ,000 ₪ לכל עבירה,שיועבר לקופת הלשכה.4.השעיה של עד 10 שנים.5.הוצאה מן הלשכה.אין מדובר בעונש ספציפי לעבירה ספציפית,זהו סל עונשים אשר מתוכם יכול בית הדין המשמעתי לבחור בהתאם למקרה.ההבדל בין תכלית הענישה הפלילית למשמעתית- במשמעתית התכלית היא שמירה על כבוד המקצוע,בעונש פלילי לוקחים את האלמנט של השיקום ולכן קיים לכך גם חוק.מכאן שענישה של ביה"ד המשמעתי קשה יותר מפלילי וזאת משום שאין ברצוננו כי עו"ד שסרח יחזור לעבוד במקצוע,גם אם על העבירה חלה התיישנות.הלשכה מחמירה עם המתמחים יותר מאשר עם העו"ד.האתיקה ממוקמת במעגל שבין החוק למוסר.חוק לשכת עו"ד והכללים שנקבעו מכוחו הפכו להיות חלק מהחוקים במדינת ישראל ע"מ להעניק להם מעמד גבוה ומחייב יותר.למשל הטרדה מינית-תמיד ככלי האתיקה קבעו מחיבים שלא יהיו הטרדות מיניות,לכן עולם המשפט חצה את התלם והשתלט על התחום האתי וכך נקבע חוק לגבי העניין.פס"ד המאירי- נקבע באופן חד משמעי שפסיקת העליון בענייני אתיקה מחייבת גם את בתי הדין המשמעתיים,על אף שהדבר לא נאמר מפורש בס' 20 לחוק יסוד השפיטה.. להחלטות שניתנו בביה"ד המשמעתי אין מעמד מחייב,הוא יבחן כל מקרה לגופו,והמצב אשר –