מבוא:
האתוס של מיזוג גלויות חזונו של בן גוריון בראשית שנות המדינה,התנפץ מול סלעי המציאות של פער עדתי הממאן להיסגר,גם אם הוא מתכווץ,המחיצות הראשונות הטביעו חותם מתמשך עד לכדי מתח חברתי על רקע תופעות שלך אי שיווין סוציו כלכלי בין בני מוצא אסיה –אפריקה לבין מוצא אירופה אמריקה.ישראל בראשיתה חסרת הנסיון ודלת האמצעים קלטה בעשור הראשון לקיומה מאות אלפי עולים.אידאולוגית הקליטה דיברה על כור היתוך שבו היו אמורים העולים להשיל מעל עצמם את עברם את המסורת המורשת והתרבות שלהם.גישת כור ההיתוך התחילה להתפוגג בשנות השישים והשבעים ואז גם נחשפו והעמיקו הפערים הכלכליים פערי סטטוס והשכלה בין האשכנזים לבין בני עדות המזרח.
המחקר של גימי וינבלט (כוח העבודה:תעסוקה ושכר  מתוך פלורליזם בישראל המרכז לחקר מדיניות החברתית בישראל  )  מסכם בצורה טובה את ההבדלים בין בני עדות המזרח לאשכנזים וילדי הארץ-רוב בעלי ההשכלה הנמוכה בחברה הישראית הוא מקרב יוצאי ארצות המזרח ,רוב בעלי ההשכלה הגבוהה הוא ממצא אשכנזי,לגבי האבטלה נמצא שבקרב יוצאי אסיה ואפריקה שיעורי האבטלה גבוהים יותר לעומת העובדים ממוצא אירופה-אמריקה.
בתחום ההכנסות הפערים מצטמצמים אך עדיין קיים פער.
שאלת המחקר/ הסוגיה בה עבודה זו תדון: כיצד השפיעה מחאת הפנתרים השחורים על מדיניות הרווחה של ישראל?