לשון, חברה ותרבות או"פ

תקציר העבודה

לשון, חברה ותרבות – מטלת מנחה מס' 13
יחידות 4-5
שאלה 1:  א. שתי גישות עיקריות עומדות ברקע המחקר בתחום הלשון והמגדר: הגישה החברתית – פסיכולוגית והגישה התרבותית -אנתרופולוגית. הסבירו ופרטו את ההבדלים ביניהן.
הגישה החברתית – הפסיכולוגית: נקודת המוצא של הגישה החברתית פסיכולוגית היא תיאור יחסי כוחות הבלתי שוויוניים בין גברים לנשים בחברה. ספנר (1980) טענה כי הלשון מתוכננת בידי הגברים השולטים בחברה וקובעים על ידי כך …
ב. לפניכם שני קטעים.
קראו אותם, וציינו איזו מן הגישות משתקפת בכל אחד מהקטעים. נמקו קביעתכם. קטע א מרואיינים ולא מרואיינות בשיח החדשותי בישראל זה דבר טבעי.
כלומר זה מצב של העדפה מכוונת, גם כאשר יש חלופות. מחקרים מלמדים כי 90% מהמרואיינים ברדיו הם גברים. ההעדפה הזאת נובעת, במידה רבה, מהנטייה המשותפת לכל אמצעי התקשורת להסתייע במרואיינים המוכרים היטב לציבור והנתפשים כבעלי סמכות. נטייה זו מעניקה עדיפות מובנית לגברים, בגלל התפקידים שהם ממלאים או מילאו בעבר. (ד"ר עליזה לביא, החוג למדע המדינה, בר אילן) הגישה התרבותית – אנתרופולוגית:
לפי תיאוריה זו אין לבדוק את אפיוני לשון האישה כאילו זו לשון נחותה, אלא לראות בעולם השיח שבין גברים ונשים כשני עולמות נבדלים מבחינה תרבותית. הנבדלות בין גברים ונשים היא לא רק ברמת הבנת המסר …
שאלה 2
א. הבדלים בהתנהגות הלשונית של גברים ונשים עשויים לנבוע כמובן גם מהשוני במבנה האנטומי, הפיזיולוגי וההורמונאלי.
אולם גישת המחקר בתחום זה מייחסת את מרבית ההבדלים לגורמים חברתיים". הסבירו – על רקע אמירה זו את המונחים: "מין", "מיגדר" ו"מינניות".
מין: מתאר מאפיין פיזיולוגי, זכר או נקבה. הבדלים המיניים כוללים את הדרך שבה כל אדם תופס את עצמו  כשייך לאחד המינים. כאשר ילדה קטנה …
ב. תנו ארבע דוגמות ל"אוצר מילים" מינני בעל קונוטציות שליליות. "ילדה טובה": כאשר נאמר על נערה מבוגרת או אישה שהיא "ילדה טובה" למעשה נאמר שאותה נערה הפנימה את הנורמות המגדריות המצופות ממנה כאישה בחברה – פעלתנית, צנועה, מסורה וכו'. יש בביטוי בעיה נוספת מלבד אינוס נורמות והתנהגות על נשים והיא הקטנה או השפלה של אותה אישה. כאשר גבר מצווה על אישה להיות ילדה טובה, הוא עוטה …
שאלה 3
לפניכם בדיחה סטריאוטיפית, ששימשה נקודת מוצא למחקרים בנושאי הבדלי מין ומגדר בלשון.
קראו אותה וענו על השאלות האלה:
"אני לא מדבר עם אישתי במשך 18
חודש. אני פשוט לא אוהב להפריע לה באמצע הדיבור" א. הסבירו את הסטריאוטיפ הבא לידי ביטוי בקטע. אחת השאלות שהעסיקה חוקרים רבים היא האם הסטריאוטיפ הרווח בציבור כי "נשים מדברות יותר מגברים זה הסטריאוטיפ, וזה מה שהיית צריך לציין בסעיף זה, ללא התייחסות למחקרים"  הוא נכון. סטריאוטיפ זה הוליד אינספור בדיחות סטריאוטיפיות בלשון, בספרות, בקולנוע ובתרבות בכלל.  החוקרת ספנדר (1980) תקפה בחריפות דעה סטריאוטיפית זו בטענה כי אין באמת השוואה בכמות הדיבור בין גברים לנשים  אלא מתקיימת השוואה בין נשים לבין שתיקה. כלומר, …
ב. כיצד אוששו או הפריכו המחקרים את הסטריאוטיפ הזה. בספר הקורס מובאים כמה מחקרים חשובים המתמודדים אם שאלה זו. החוקרות ג'יימס ודראקיץ' (1993)  מדווחות כי מתוך 56 המחקרים שנערכו בשנים האחרונות האחרונות רק בשניים נמצא כי הסטריאוטיפ נכון ונשים אכן מדברות יותר מגברים. אך במחצית מהמחקרים נמצא כי הגברים …
שאלה 4
לפניכם מודעה של גוש שלום:
א. לפניכם קטעים מתוך מאמר של יוסי שריד ( 24.1.2005 ). קראו את הקטע והדגימו  שלושה אמצעים רטוריים.
סליחה, נגמר לי הכאב אולי מתוך תחושה מעיקה של בדידות במרחב, אולי מתוך מצוקה של כיתור מחניק, החליטה מדינת ישראל לפני 38 שנים להקים לידה מדינה ידידותית: זאת היתה "מדינת יהודה", שראשיתה במסעדת מתנחלים בחברון, ולימים התפשטה עד קצה שומרון. המדינות השכנות – ישראל ויהודה – היו אמורות מלכתחילה להיות שתי מדינות לעם אחד…