פרה סימנריון במוסר ועסקים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 4635
מספר מקורות 7

תקציר העבודה

עבודה פרה-סמינריונית בקורס- מוסר ועסקים מהו הגמול הראוי ודרך העבודה הנכונה לעובד בתחום ההי-טק לפי חוזה העבודה החדש? מנחה- XXXX XXX מגיש- XXXX ת"ז XXXXXXX תאריך- XX/XX/XX תוכן עניינים

1 .      מבוא 3
2 .      רקע והצגת המצב כיום -..5
3 .      השוק כתחליף מוסר –7
4 .      הארגון כתחליף מוסר -…9
5.      החוק כתחליף מוסר –11
6 .      הדיון המוסרי- פתרון בעזרת מודל השלבים -..13
7.      המלצות יישומיות –..18
8 .      סיכום –…20 9.      ביבליוגרפיה -21
מבוא
תעשיית ההי-טק, בארץ ובעולם, מאופיינת מחזורי מוצר קצרים (מה שחדש היום מתיישן כבר מחר), בתחום שבו ישנה תחרות רבה ואינטנסיבית, סיכונים גבוהים (בעקבות הוצאות על מחקר ופיתוח), שינוי מהיר בטכנולוגיה ושעות עבודה ארוכות. ( 2006Hung-Wen Lee · Kuo-Wei Yen ) בנוסף, הקריירות של אנשי ההי טק הן קצרות יחסית ומאידך גיסא מגוונות במספר מקומות העבודה שהעובד מחליף במסגרת חייו המקצועיים. עקב תחלופה מהירה זו שוק-העבודה הטכנולוגי בנוי ומתנהג אחרת משווקי עבודה אחרים הדורשים פחות התמקצעות. בחברות מן הסוג הנ"ל התחרות החופשית מתכווצת מכיוון שיש צורך בגיוס עובדים משכילים, מקצועיים ואף מנוסים ובכך טמון כשל-שוק מובנה. אין באמת משחק חופשי לעובדים ולראיה כשל שוק נוסף יכול להתגלות כאשר אנשים העובדים שכם אל שכם המבצעים את אותה העבודה, מרוויחים שכר שונה עקב חוזה עבודה אישי.(לא שוק חופשי) בעבודתי אציג את חוזה העבודה החדש הנהוג בחברות ההי-טק בשנים האחרונות, בו העובד והמעביד משולים למצרך הניתנים להחלפה זמינה אחד של השני, בעתיד חסר ביטחון תעסוקתי ובמחיר של אורח חיים אינטנסיבי בזמינות גבוהה וזמן מועט המוקדש לחיי המשפחה. אבחן את מיקומו של האדם בתוך מסגרת עבודתו – זכויותיו וזכותו לזמן נטול ונקי מעבודה.   ביחסי עובד-מעביד סוררת דילמה מוסרית אמיתית, ישנה מוטיבציה גבוהה של העובד בעבודתו ובו בזמן מוטיבציה גבוהה של המעסיק לגייס את העובדים הטובים ביותר ע"י תמריצים והטבות מגוונות, מימד המוטיבציה המוסרית אצל המעסיק מתבטא בכך שישנו רצון ויכולת לנהוג באופן מוסרי בכריתת חוזה העבודה אך ישנם ספקות מהו המעשה והדרך הראויה.
בהיבט השיפוט המוסרי אין הכרעה מה ראוי, מבחינת עיקרון הצדק, ניתוח עפ"י עקרון זה לא הביא למסקנה חד משמעית. גישת הגמול מתגמלת יחסית לביצוע העובד, שוללת את המעשה, תרומת העובד לפירמה מזכה אותו בשכר והטבות (לדוגמא, עיקרון זה לא מתקיים מכיוון שהעובד מרגיש מחויב עקב תרבות אירגונית חזקה להמשיך לעבוד מהבית) אין איזון בין נתינה של העובד לתגמולו. מאידך גיסא, גישת הצדק החופשנית מאפשרת את המעשה, לפי הגישה החברתית חופשנית, אין לפגוע בחופש הפעולה הכלכלית, אין כל דפוס חלוקה/תגמול כזה או אחר. המבחן הסופי הוא יעילות החברה ותוצאותיה הכלכליות ולמנהלים בחברה יד חופשית לקביעת הגמול הנאות ולכן המעשה ראוי לפי עיקרון זה.
סתירה בין ערכי מוסר אלו מציבה את המנהל בדילמה אמיתית. על המעסיק להבין את האחריות המוסרית המוטלת עליו בהפקת חוזה העבודה החדש והגמול הנלווה לעובד. עליו להפעיל חשיבה מוסרית יוזמת ולא מגיבה. בעבודתי אנסה לענות על השאלה מהו הגמול הראוי לעובד בתנאים של חוזה עבודה חדש בעזרת מודל-השלבים ואנסה להמליץ על התמורה הראויה.
רקע
והצגת המצב כיום אנו זוכרים היטב את התקופה, או לפחות נאמר לנו על כך, שהייתה הזמן הטוב ביותר בהיסטוריה. בזמן זה אבינו וסבינו לחמו למען השלום, התקווה והדמוקרטיה בהשראת המנהיגים. השכנים היו קרובים יותר, המשפחות שלנו היו קרובות יותר והטכנולוגיה של היום היתה רק חלום עבור בעלי החזון. באותם זמנים יכולת ההשתכרות הנאותה לא היתה הטבה וחסד של המעסיק אלא כולם ידעו לצפות לכך. תשלום נאה על עבודה טובה היה משהו שאפשר לסמוך עליו והעובדים ידעו שאם יחזיקו במשרה הם יזכו לפרישה בגיל מאוחר. הזמנים השתנו… (Roger Eugene Karnes 2008).
………………………..המשך