יחסי עבודה (10588)   תרומתן של שביתות אהדה –  מבט השוואתי עבודת פרה סמינריון (ממ"ן 15)             פרטי הגשה:
‏כ"ה אב, תשע"ג                                                                                              ‏1
אוגוסט, 2013
                                                                   תוכן עניינים
פרק                                                                                                                             עמוד
1 .         מבוא
  —    2
2 .         שביתה ושביתת אהדה  
2 .1   שביתה והחופש לשבות  -.
   3
2 .2   שביתת אהדה –    4
2 .3   מאפיינים עיקריים של שביתות אהדה     4
 3.   שביתות אהדה בישראל – סיבות לקיומן והישגיהן     6
 4.   שביתת הזדהות עם עובדי רכבת ישראל -..    9
 5.   שביתות אהדה בראי המשפט ההשוואתי  –
  12
 5.   סיכום, מסקנות ודעה אישית  -.   מנהל עסקים  6.   ביבליוגרפיה .   משפטים                                                                                                                                     שביתה הינה פעולה משולבת ומורכבת שבה לוקחים חלק ארגון העובדים והעובדים כאחד ופועלת במישור הקיבוצי ובמסגרת סכסוך קיבוצי (אך בעלת השלכות במישור האישי על יחסי העבודה האישיים) לצורך מימוש דרישות מוחשיות שמעלים השובתים (עילות שביתה). במהלך שביתה נוקט ארגון העובדים פעולות שמתבצעות במישור היחסים הקיבוציים בצד ובנוסף לפעולות במישור האישי שמבצע העובד.
בשביתה כלול מרכיב מובנה של גרימת נזק לשני הצדדים המעורבים בסכסוך כך שהמעביד ניזוק מהפסקת תהליך הייצור או אספקת שירות והעובדים נפגעים בעת שאינם משתכרים  בימי שביתה ובעצם מדובר באובדן הכנסה. קורה לא פעם שעל המדינה להתערב על מנת למזער נזקים לכלכלה ולחברה, כלומר גם צד שלישי נפגע כתוצאה מהשביתה למרות שאינו מעורב בה או בסכסוך -החברה.             מכאן, זכות השביתה מחייבת לצמצם את מתחם הפעילויות שניתן להפעיל במסגרת מימוש החופש לשבות בכדי להקטין את הפגיעה בזכויות יסוד המובטחות במשטר דמוקרטי, כגון זכות הקניין כיון שלאור האמור, נפגע קניינו של אדם וזו הרי זכות יסוד במשטר דמוקרטי המתירה לאדם בקניינו כרצונו. קרי, נדרש איזון ומכאן נולדו דפוסי שביתה חלקיים כגון עיצומים.             שביתת אהדה (המתקיימת במסגרת שביתה כלכלית) מבטאת סולידריות של עובדים. מכוחה, באמצעות התארגנות מאזנים את כוח המיקוח של העובדים מול כוחו של המעביד וכך נעזרים עובדים חלשים בכוחם המאורגן של עובדים שמועסקים במקומות עבודה אחרים כדי לאזן את כוח המיקוח שלהם מול מעסיקיהם במהלך המו"מ. כלומר, שביתת אהדה מכוונת נגד מעביד של עובדים אחרים. אלה שנושאים בנזק השביתה הם מעבידי העובדים השובתים (המזדהים) שאין באפשרותם לנהל מו"מ קיבוצי או להיעתר לדרישות השובתים כיון שאינן מופנות כלפיו.
            במשפט הישראלי ובמשפט העבודה בפרט, חירות השביתה מעוגנת וממוקמת ברמה היררכית עליונה כזכות יסוד חוקתית ויחסית שיש לאזנה מול ערכים וזכויות יסוד אחרות ולאור המציאות המשתנה. שביתות אהדה החלו לצבור תאוצה בישראל מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 בהן המשפט הישראלי עבר מהפכה חוקתית וישראל הפכה מדמוקרטיה מהותית לדמוקרטיה חוקתית ובמסגרתה נחקקו חוקי יסוד המבטיחים את זכויות האדם כזכויות יסוד חוקתיות. בבחינת המשפט המשווה קיים גיוון הנהוג במדינות המערב באשר לחופש לשבות ועל השפעות שביתות האהדה ועל כך ארחיב בעבודה זו.             אם כן, נשאלת השאלה: מהי תרומתן של שביתות אהדה כפי שהן מוכרות בישראל ובעולם המערבי? ובכל מקרה, הכרה בחופש לשבות משמעותה זכותם החוקית של העובדים להתארגן על מנת להשיג הישגים כלכליים ממעביד. בעבודה זו אבהיר את המושג שביתת אהדה, משמעותו, הרציונאל שהינו טומן בחובו, כיצד שביתת אהדה באה לידי ביטוי ומהי מידת השפעתו במספר מדינות בעולם המערבי, תוך הצגת דוגמאות.