קורס קולנוע פלסטיני - סמינריון על התא המשפחתי הפלסטיני בסרטיו של תאופיק אבו ואיל

תקציר העבודה

התא המשפחתי בסרטיו של תאופיק אבו ואיל עטאש (צימאון) ויומנו של זונה שם הסמינר: קולנוע פלסטיני תאריך הגשה: 27 לאפריל 2011
תוכן עניינים
מבוא
— 2
סקירה ספרותית — 3
שאלת המחקר – 11
הצגת הממצאים — 13
דיון 18
סיכום 22
ביבליוגרפיה 23
פילמוגרפיה – 24
מים נוגעים בכולם, כותבת Nefissa Naguib בספרה Women, Water and Memory (2009). הם היסוד המארגן של כל חברה, כלי חשוב בפוליטיקה, מקור לקונפליקטים אישיים וחברתיים ולעיתים מהווים קו גבול ממשי או חברתי בין מדינות ותרבויות (1). נג'יב מפליאה לתאר במילותיה את סיפורן של שמונה נשים פלסטינאיות, כל אחת ומשפחתה, עבודתה, געגועיה וחלומותיה. את כל אלו עוטפים המים, והתשוקה אליהם, כנושא לשיחה ותעסוקה, כשכל אחד מהדמויות מגיעה מרקע אחר ומחיים אחרים. סיפורים אלו אינם עוסקים רק בתהליך שאיבת המים או ביצוע עבודות הבית אלא גם בשמחות, באכזבות וברגעים המרגשים של היומיום.
בעבודה זו בחרתי לצאת מנקודת מוצא זו, כאשר סיפור על מים או צימאון למים יכולים לספר לנו הרבה יותר מהנראה לעין.
הסרט "עטאש" (תאופיק אבו ואיל, 2004) עוקב אחר חייה של משפחה ערבייה שמתגוררת בבידוד מוחלט מכפר מולדתה, באמצע עמק שומם בבסיס צבאי נטוש ומתפורר. את מהלך העזיבה הוביל אבי המשפחה, אבו-שוקרי, שבחר לעשות זאת עקב סיפור אהבה או תקיפה מינית של הבת הבכורה שארע לפני כ-10 שנים. האב, שיודע שהמעשה פגע באופן עמוק בכבוד המשפחה, החליט לנטוש את הכפר ולכלוא את אשתו, שתי בנותיו ובנו ללא יכולת ליצור קשר עם העולם החיצון והציוויליזציה. לאורך כל הסרט אנו עדים לדינמיקה המשפחתית וליחסים הנרקמים בין הדמויות השונות.
בידוד שכזה מאפשר לנתח באופן כמעט אבסולוטי את התמורות והשינויים המתקיימים ללא הרף בתוך התא המשפחתי בחברה הפלסטינית. בעבודה זו אנסה להציג בתחילה את מאפייני המשפחה הפלסטינית תוך הצגת תהליכים חברתיים, כלכליים ודמוגרפים אשר חלו במאה האחרונה.
בהמשך אבדוק כיצד אבו ואיל מתייחס לנתונים אלו, איך הוא מציג את היחסים המשפחתיים בסרטו ובאיזו גישה הוא בוחר לנקוט. האם הוא מציג את המשפחה הפלסטינית המוכרת או שמע מנסה להציג נקודת מבט חדשה על יחסי הכוחות בתוכה. בנוסף, אנסה להביא לידי ביטוי את סרטו הקודם של הבמאי, "יומנו של זונה" (2001) כדי להראות נקודות מבט שונות בענייני המשפחה וה"טאבו" הקיימים בחברה הערבית והפלסטינית. לאחר סקירת התמורות ביחסי הגומלין בתוך המשפחה הפלסטינית ובינה לבין שאר החמולה והכפר אציג את התפתחות הקולנוע הערבי בכלל ואתמקד כמובן בקולנוע הפלסטיני ובמיוחד בתקופה בה נעשה הסרט.