יוון הקלאסית (10110) – ממני"ם כל הממני"ם של הקורס הנ"ל. קיבלו ציונים בסביבות ה-100 ממ"ן  11
שאלה 1
א.   תארו את תהליך הקולוניזציה ביוון והסבירו את הסיבות והמאפיינים העיקריים שלו.
ב.   הסבירו כיצד קשור תהליך הקולוניזציה להתפתחות הפוליס. תשובה 1/א הקולוניזציה היא תנועת אוכלוסין והתיישבות של בני יוון  לארצות השכנות, כאשר באותן ארצות מקימים המתיישבים היוונים פולייס משלהם ואינם מתערבבים עם תושבי הארץ. תחילתה במאה השמינית ושיאה במאות השביעית והשישית.
הסיבות לתופעה זו הינן מגוונות:
1.    התפוצצות אוכלוסיה. אדמת יוון הראויה לעיבוד היא מועטה ודלה. כתוצאה מהריבוי הטבעי נוצרה בעיה לכלכל את האוכלוסיה.
2.    חוסר באדמה שהלך והחריף ביוון. בחלקו הוא נבע מחלוקת אדמת המשפחה בין היורשים, ובחלקו נבע מתהליך ריכוז האדמות בידי המשפחות של אצולת הקרקע. בערי יוון הלכה ונוצרה שיכבת מחוסרי קרקע מרוששים. המהגרים יכלו לזכות בחלקות אדמה משלהם בפולייס החדשות שהקימו.
3.    אי שביעות רצון חברתית ופוליטית . בערי יוון נוצרו חוגים חברתיים שונים אשר לא היו מרוצים ממצבם:
·        אנשים שלא קיבלו אזרחות מלאה בגלל פגם במוצאם.
·        ההמון שהתרושש ואיבד כל השפעה על מהלך העניינים בעיר.
·        אנשי מעמד בעלי הממון אשר לא קיבלו את ההשפעה המגיעה להם, משום שלא נמנו על אצולת הקרקע.
·        בנים לאצולת הקרקע
אשר ירדו מנכסיהם ואיבדו את השפעתם בפולייס.
·        המון העם אשר חש כי השליטים מכתיבים את החוקים ואינם נוהגים לפי כללי הדימוקרטיה.
·        הגליית המתנגדים הפוליטיים. השכבה השלטת מצאה בקולוניזציה דרך יעילה להיפטר מהמתנגדים לשלטונה ע"י הגלייתם.
·        הרפתקנות ותקוות להתעשרות. מושבות רבות צברו במשך הזמן  כוח פוליטי וכלכלי רב, שהיוו אבן שואבת למתיישבים נוספים.
הקולוניזאציה הייתה אינטרס מודע של הפולייס היווניות שלפעמים כפו הגירה על כל אזרח עשירי מרשימת האזרחים, או על כל משפחה.

1 /ב
1 .    כפי שציינו בשאלה הקודמת רבים מהתושבים שבחרו להגר, עשו זאת מכיוון שהם לא היו אזרחים בפולייס, אלא רק תושבים. המפתח לקבלת האזרחות היה המוצא. אזרח בפוליס היה חייב להשתייך לאחד השבטים, שהקימו את הפוליס. כלומר הוא היה חייב להיוולד לאזרח ובת שבט "גזעית". אם הוא נולד לאזרח שנשא לאשה שפחה, או אשה חופשיה שאינה "אזרחית" הוא לא יכול היה בהרבה מן הפולייס להיהפך לאזרח. מטבע הדברים ששיכבה כזו של חסרי זכויות הלכה וגדלה במשך הדורות.
גם בתוך שיכבת האזרחים היו הבדלים בחובות ובזכויות. לעשירים היו יותר זכויות מאשר לעניים. היו בפירוש אזרחים פחותים בערי יוון.
מאבקי כוח פוליטיים בפולייס, שבאו לידי ביטוי בעלייתם של טיראנים לשלטון היוו גם כן מאיץ להגירה של רבים. הטיראן שאף לדכא את האצולה הוותיקה, כאשר בעלי הברית שלו היו ההמון והמתעשרים החדשים. לפעמים הרדיפות הפוליטיות של הטיראן הגיעו לידי גירוש האצילים ומשפחותיהם מן הפוליס.
בספר הלימוד כתוב כי הקולוניזציה "היא תופעה המלווה את התחזקות המשטר האריסטוקראטי בפוליס (וראשית המאבק בין האריסטוקרטיה הותיקה לבין המעמד החדש – הסוחרים, הימאים וכו')" (יח' 1, עמ' 56). אני מנסה להבין מדוע.
 אני מצטט קטע אחר מעמ' 49 שמכוון להסביר את עליית הפוליס ע"ח השבט, אך נראה לי כי  הוא מסביר גם את התופעה הזו של הקולוניזציה  שמתרחשת במקביל לעליית המבנה המדיני החדש – הפוליס: "העולם כפי שהכירוהו היוונים עמד בסימן של התקדמות מהירה: ידע חדש הצטבר כל העת", החקלאות התפתחה, לבעלי האדמות יש עודפי תוצרת, הימאות התפתחה, צריכת מוצרים אכזוטיים מתפתחת, המטבע הומצא, היבוא והיצוא מתפתחים :"כל אלו יצרו  במאה השמינית והשביעית מערך כוחות חדש לגמרי, צרכים חברתיים וכלכליים חדשים, ואפשרויות חדשות".
באותו עמוד מסביר כותב היחידה כי התודעה השבטית הולכת ונחלשת בעת ההיא, על רקע מחסור בקרקע, ובני האדם מתחילים להבין כי פרנסתם תלויה בהם ולא במשפחה.
מתחיל סוג של אינדיוידואליזם של נטילת יוזמה והעזה. בשביל הגירה נחוצה תודעה אינדיוידואליסטית לדעתי.
נוצר מעמד בעלי הממון המתעסקים במסחר ובבעלות על נכסי דלא ניידי ולצידו מעמד המון העם, האנשים חסרי הרכוש.
מסכם בעל היחידה עניין זה: "בעולם תוסס ומלא  שינויים זה הלך השבט והתפורר, ובמקומו התגבש מבנה חברתי מדיני מתקדם יותר – הפוליס" (שם).
שאלה 2:נתחו והסבירו את מקומה של הדת בחיי הפרט והחברה ביוון.  תשובה לשאלה 2
מקומה של הדת בחיי הפרט ביוון כותבת היחידה סבורה כי הדת לא תפסה מקום חשוב בחיי הפרט ביוון. לדעתה זו הייתה דת חברתית, של הפוליס בעיקר וגם של המשפחה. על יחסו של הפרט לדת היא כותבת כך: היוונים "התייחסו לאלים האולימפיים כאל "אצילים" בעלי כוחות מיוחדים במינם אשר עמהם ניתן לבצע עסקות: על האדם לכבד את האל בקרבנות תפילות ופולחנים בדרך המסורתית, ואם הוא נוהג כך הרי הוא יכול לצפות לתמורה מן האל" (יחידה 2, עמ' 10). כלומר היה זה יחס של "קח ותן" ללא רגש דתי עמוק. אין פה התייחדות של הפרט עם אליו, קובעת הכותבת.
ומוסיפה הכותבת, כי הדת היוונית בתקופה הקלאסית הייתה דת חברתית ולא אינדיוידואלית (שם, עמ' 33). "אין האלים פותרים-