העבודה עוסקת בתיאוריות שונות על התפתחות המונותיאיזם בעם ישראל

מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 5393
מספר מקורות 27

תקציר העבודה

התפתחות האמונה המונותיאיסטית בעם ישראל מבוא
שאלת דרך צמיחתה של האמונה המונותיאיסטית בישראל, יצרה שתי אסכולות במחקר.  (לצורך דיוננו נקרא, בעקבות קנוהל, לאמונה שבמרכזה ה' – "אמונה מקראית", ולאמונה שבמרכזה "אל" ואלים אחרים מהפנתיאון הכנעני – "האמונה הישראית"). אסכולה אחת שצמחה במאה ה-19 והייתה לאסכולה השלטת ראתה את התפתחות האמונה המקראית כצמיחה אבולוציונית מתוך דתות המזרח הקדום, אשר הטביעו עליה את חותמן לאורך כל הדרך. האסכולה השניה שצמחה בתחילת המאה העשרים ובראשה עמדו ו.פ. אולברייט וקויפמן והיא נקראת גם "אסכולת בולטימור" שהבליטה את המתח והניגוד שבין האמונה המקראית מראשיתה, לבין תרבויות המזרח הקדום. ניתן לסכם כי מוצעות שתי תשובות עיקריות לשאלת התפתחות האמונה הישראלית: אחת, התפתחות הדרגתית-טבעית; והשנייה – הארה גאונית חד פעמית, שהתרחשה במוחו של אדם יחיד או בעם ישראל, בקשר למהות האמיתית של האלוהים.
הגישה האבולוציונית קושרת את התפתחות המונותיאיזם עם גיבוש לאומי, שבו לכל עם היה האל שלו, אל פרטי שלחם באלי העמים האחרים (שלב זה קרוי מונולטריה). ההשתייכות לקבוצה מסויימת דרשה אמונה "אוטומטית" באל-הלאומי, ושלב זה הוביל למונולטריה. גישה זו שהייתה שליטה בקרב המחקר במאה ה-19 גרסה כי רעיון המונותיאיזם התפתח בישראל מאנימיזם, דרך פוליתיאיזם והנותיאיזם (אמונה באל שחולש על שאר האלים), למונותיאיזם. בראש האסכולה הזו עמד יוליוס וולהאוזן.
הגישה האחרת טוענת כי המ' לא התפתח מהאלילות, והוא יצירה חדשה של הרוח היוצר של עם ישראל. אין כל דמיון בין המ' ואלילות ולכן לא התפתח ממנה. קויפמן טוען כי אם הדת החד-אלית היא התפתחות טבעית מן האלילות, מדוע התפתחה רק במקום אחד בלבד?