אסטרטגיות להעלאת מפלס ים המלח הקורס: בקעת ים המלח- קמפוס מחקרי תשע"ב תאריך הגשה: 7/3/2012
תוכן עניינים:
-עמוד 1 —
תקציר.
-עמוד 2
מבוא.
-עמודים 3-4 גורמים לירידת המפלס והמצב כיום.
-עמודים 5-10 –אסטרטגיות להעלאת מפלס ים המלח.
-עמודים11-12 -החשיבות העתידית של מפלס ים המלח.
-עמוד 13 .סיכום ומסקנות.
-עמוד מנהל עסקים מקורות מידע וביבליוגרפיה.
אסטרטגיות להעלאת המפלס- תקציר הדיון סביב מפלסו של ים המלח, ועתידו, נראה שתופס כיום נתח נכבד מההתעסקות הציבורית בימה מלוחה זו. בעוד אנו רושמים מילים אלו, יורד המפלס בקצב של יותר ממטר בשנה. כבר היום מתקיימים בו שני חלקים, כשחלקו הדרומי, הוא למעשה מערכת של ברכות אידוי המשמשות את מפעלי ים המלח בתהליך הפקת האשלג , וכן את התיירים הלנים בריכוז המלונות שבאזור עין בוקק ,בלי שאלו יודעים שהם צפים בברכה מלאכותית…
אז מה עושים ? הדיון הממשלתי והציבורי בנושא-                 המצב שנוצר בים המלח, הביא את ממשלת ישראל לבחון כיצד ניתן להמשיך ולקיים פעילות אדם באזור, ומהם הפתרונות היעילים להתמודדות עם ירידת המפלס.
לאחר מחקרים שנעשו במשך עשרות שנים פורסם מסמך מדיניות הדן בעתידו של ים המלח ובוחן מספר תרחישים אפשריים:  חלופה אחת היא- חלופת ברירת המחדל או "עסקים כרגיל"- כלומר, אי התערבות במצב הקיים באזור.                                                                                                  גישה זו ננקטת כעת עד אשר יוחלט איזה מבין האסטרטגיות הנוספות שהוצעו תבוצע. אמנם, יש שתומכים בגישה זו וטוענים כי ים המלח לא צפוי להעלם והתנאים שהביאו את אגן ים המלח למצב הנוכחי לא ניתנים לשינוי בעתיד הנראה לעין ולכן יש להתמודד עם המצב שנוצר באופן המיטבי. בגישה זו ישנה אי ודאות גדולה לגבי העתיד ופגיעה בחי ובצומח ובים עצמו, פגיעה בהתיישבות ובפיתוח באזור ופגיעה כלכלית.                                                          חלופה שנייה היא- "מובל השלום" או תעלת הימים- הובלת מי ים סוף או ים תיכון אל פאתי ים המלח והטפלתם-  המים השפירים ישמשו את אוכלוסיית ירדן, ישראל והרש"פ, והרכז יוזרם לים המלח. בנייה של תעלה כזאת תעזור כמובן בהעלאת המפלס של ים המלח ואף תעזור בפתרון בעיית המים של ירדן, וגם ישמשו את ישראל והרש"פ.                                                ע"פ תכנון מדובר על הזרמת כ 2 מיליארד מטרים מעוקבים שינוצלו להפקת כ
8 00-900 מלמ"ק מים שפירים ו כ 1.2 מיליארד מטרים מעוקבים רכז.                                          עם זאת, בהקמת תעלה מסוג זה, צצות הרבה פגיעות עתידיות, כמו- ערבוב של מי ים עם מי ים המלח ישנה את המראה החזותי של הים המלח בגלל היווצרות רבה מידי של תחליב גבס ובכך יפגע בתיירות. כמו כן, המשטר התרמי של הים ישתנה ובנוסף תגרם שקיעה מהירה של גבישים מלח ובכך תפגע תוצרת האשלג ושאר מוצרי ים המלח.                                בקצרה ניתן לומר שים המלח היה "רגיל" לקבל מים מתוקים ולא מי ים מלוחים.           חלופה שלישית היא- הזרמת מי ירדן- שהיא מבחינת  "החזרה עטרה ליושנה" ורבים תומכים בה- נחשבת לחלופה אקולוגית ומוסרית.                                                                   הזרמת מי הירדן אל ים המלח שררה מאות ואלפי שנים ושתי מערכות אלו תפקדו בצורה תקינה. אך במשך השנים, הוגברה פעילות האדם ולכן דעכה מערכת טבעית זו ובכך ירדה כמות זרימת מי הירדן אל ים המלח.                                                                         אך גם לחלופה זו יש עלות כלכלית, סביבתית, חברתית ומדינית. במקרה כזה תהיה הפסקה באספקת מים חקלאית ועירונים לכלל הישובים באגן ההיקוות הכנרת והפסקת שאיבת מים במוביל הארצי.                                                                                                    ישנן גישות שונות והצעות לחלופות, אך עד היום עדיין לא התקבלה החלטה חד משמעית בנושא מפלס ים המלח ועתידו. כאמור, ממשלת ישראל מצאה לנכון לבחון את נושא עתיד ים המלח ולצורך כך מינתה צוות של חוקרים ומדענים אשר יבחנו את המצב, אך טרם הגיעו למסקנות לגבי כלל האסטרטגיות. כיום חלק עיקרי מהדיון הציבורי והממשלתי הוא סביב פרויקט "תעלת הימים" או "מובל השלום" והשלכותיו ,החל מ 2005  נמצאות ישראל, ירדן והרש"פ , יחד עם הבנק העולמי וחברות בין לאומיות בתהליכי בדיקה על השפעתו העתידית של הפרויקט על מפרץ אילת , ים המלח והערבה.