ממ"ן 11
שאלה 1:
א.      קהל הנמענים של תקשורת ההמונים מאופיין בצורה כזו: קהל עצום במספרו, מיליונים אם לא יותר. אם זה צופים, קוראים, שומעים ברדיו וכו'. קהל שמפוזר באזורים שונים, ארצות שונות ויבשות שונות (אירופה, ישראל, אילת, לוס אנג'לס, ספרד, דרום אמריקה).
הקשר בין המוען לנמען אנונימי לחלוטין, המוען אינו יודע מי הנמען המדויק שלו ואינו מכיר את הנמענים האחרים. אין שום אינטרקציה ביניהם, המוען לא ידע למי זה הגיע ולמי לא.
סוגים שונים של אנשים יכולים להיות בקהל הנמענים: הומואים, דתיים, חרדים, חילונים, ילדים, בני נוער, משפחות, כלומר גילאים שונים, מין שונה, מגזר דתי שונה, צבע עור שונה, לאום שונה, אנשים בעלי מאפיינים סוציו-דמוגרפי שונים.
ההמון אינו פועל בשביל עצמו, הוא נתון למניפולציה על ידי המוען, המוען יכול להשתמש בו ולנצל אותו.
ההמון באפיון הזה אינו יכול להיות כוח חברתי, הוא אינו מודע לעצמו, לכמות האנשים, אין סדר ואין קשר ביניהם, אין להם מודעות עצמית או זהות עצמית ולכן גם לא היה מסוגל לפעול למען מטרות מסויימות, הוא אינו מאורגן. ב.      מודל לאסוול- לאסוול ראה את התקשורת כתהליך חברתי המוען נתפס כדומיננטי ומשפיע יותר והנמען פסיבי, חלש וקל להשפעה (סך הכל סופג את המסר) הוא חייב לעשות כמצופה ממנו לעשות (תגובה, השפעה). לפי דעתו כל אדם יושפע באותה צורה מהמסר. המודל נכתב בהשפעת גרמניה הנאצית. המודל מדבר על סוג של "שטיפת מוח": אין ביכולתו של הנמען להגיב או לבחור שלא לקבל את המסר מהמוען הכול יכול הוא חייב לבצע את המסר שהמוען מעביר, ההשפעה על הנמען היא מוחלטת. התגובה היא אחידה ומיידית, מהרגע שהמסר מועבר לנמען ההשפעה היא מיידית.
דוגמא: התגייסות לצבא.
מוען- צבא ההגנה לישראל.
מסר- התגייסו לצבא.
אמצעי- צו גיוס, דואר ישראל.
הנמען- אוכלוסייה מסויימת.
השפעה- אני חייב להתגייס כי זה מה שאמרו לי ומה שמצופה ממני לעשות.