עבודה זו בוחנת את חוויתה של העיתונאית לפלילים של ידיעות אחרונות בדבר ההיסטוריה שלה, רגשות של אפליה בתעסוקה או בתרבות העיתונות בישראל. נעשה ראיון מעמיק תחקורו והסקת מסקנות.

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 8831
מספר מקורות 6

תקציר העבודה

החוויה העיתונאית של אדווה כהן שם הקורס:  נשים עיתונאיות: היבטים היסטוריים, תעסוקתיים ותרבותיים 08-08-2011
תוכן עניינים:

1 .       מבוא –עמ'
2 -1
2 .       מתודולוגיה .עמ'
3 -4
3 .       ממצאים -עמ'
4 -12
3 .1   היבטים אישיים -עמ' 5-7
3 .2   היבטים מקצועיים תעסוקתיים –..עמ' 7-11
4 .       סיכון ומסקנות –.עמ'
1 1-12
ביבליוגרפיה עמ'
1 3
נספח
1 – תמליל הראיון –..עמ' מנהל עסקים-33
1 .       מבוא:
העיתונות העברית מראשיתה הייתה עיתונות של גברים בלבד. נשים נעדרו ממנה כמשתתפות וכקוראות במשך עשרות שנים (גוברין, 2000). מקצוע העיתונאות, בעולם ובישראל, כמו העיסוק במדיה בכלל עבר בשלושה העשורים האחרונים שינוי משמעותי מבחינת ההרכב המיני התעסוקתי. משנות ה-70 נכנסו נשים רבות למקצוע העיתונות בתהליך המכונה פמיניזציה (לחובר, 2002). הטענה המרכזית של הפמיניזם כתיאוריה חברתית וכתנועה לשינוי חברתי היא שהממסדים מעניקים עדיפות (במשאבים, בהזדמנויות ובכוח) לגברים על פני נשים ויש לחתור לצדק חברתי של חברה שוויונית וצודקת (ברקוביץ, 2006). במילים פשוטות, פמיניזם היא תנועה לסיום הסקסיזם, הניצול הסקסיסטי והדיכוי הסקסיסטי, כל זאת על ידי העלאת התודעה ושימת דגש על לימוד הפטריארכיה כמערכת של שליטה המשמרת ומחזקת את כוחה (הוקס, 2002). למעשה, הפמיניזם מהווה מרקם של תנועות חדשות הקמות תדיר תוך ביקורת וקריאת תיגר על אופני הפעולה והחשיבה הקיימים בחברה (ברקוביץ, 2006).
תהליך הפמיניזציה בעיתונות הישראלית לא היה פשוט. לפי מחקר שערכה גוברין (2000), הופעתן של נשים בעיתונות העברית מראשיתה מראה על דרך קשה, איטית, ארוכה ומהוססת. בנוסף, במקביל לחדירתן של נשים לעיתונות, התרחש במקצוע תהליך שזכה לפחות תשומת לב והוא הפרדה בין נשים וגברים. תהליך זה מכונה "בידול מיני פנימי". למעשה, למרות מגמת הגידול בשיעור ההשתתפות של נשים בתעשיית התקשורת ולמרות התפתחויות מבחינת סוג התפקידים, נשים עדיין נמצאות בעמדה נחותה בהשוואה לעמיתיהן הגברים (ג'קסון ולחובר, 2000). נראה כי על אף כניסתן של הנשים לעולם העיתונות, נשארו התפקידים הבכירים, ניהול ועריכה, בידי גברים (כספי ולימור, 1994).
עבודה זו באה לבחון היבטים אלו מנקודת מבטה של העיתונאית, אדווה כהן, תוך התייחסות לחוויה האישית שלה בתוך מקצוע הנתפס גברי. אדווה מהווה דוגמה לבחורה צעירה ושאפתנית החווה את הקושי בעבודת העיתונות בעולם מלא גברים ולמרות זאת היא מצליחה במערכת העיתונאית. בארבע השנים האחרונות היא מתפקדת כעיתונאית למשפט ופלילים בעיתון הארצי, ידיעות אחרונות, ומסקרת את איזור באר שבע והדרום. בחרתי דווקא באדווה מכיוון שהייתה לי גישה אליה עקב היכרותנו בשירות המילואים. כבר אז היא נראתה לי בחורה דומיננטית ומעניינת לכן הנחתי שהיא תשתף פעולה, כפי שאכן קרה. כאמור, אדווה אומנם עיתונאית צעירה אך עקב כישוריה היא הגיעה למקום מכובד במערכת העיתון ואף קודמה. לפיכך, שאלת המחקר שלי היא: מהי החוויה העיתונאית של כתבת צעירה ומצליחה, אדווה כהן, במקצוע העיתונות מבחינה מגדרית. על מנת לענות על שאלה זו התייחסתי בראיון להיבטים אישיים, תעסוקתיים ומקצועיים.
2.       מתודולוגיה:
מטרת עבודה זו לתעד ולנתח את סיפור הקריירה המקצועית של עיתונאית ישראלית מנקודת מבט מגדרית. בחרתי בעיתונאית, אדווה כהן, בת 28, שמכהנת מזה ארבע שנים כעיתונאית לענייני משפט ופלילים בדרום הארץ בעיתון הארצי "ידיעות אחרונות". בחרתי באדווה עקב היכרותי הקצרה עימה במהלך תקופת המילואים, כבר אז הבחנתי כי היא בחורה צעירה דומיננטית ובעיקר מעניינת. בהמשך, יצרתי עימה קשר וביקשתי שתשלח לי כתבות שונות שהיא סיקרה במהלך תקופתה בידיעות אחרונות. מהתבוננות על הכתבות הבנתי שאדווה עיתונאית מוערכת ומסקרת נושאים הנתפסים כגבריים. לכן, דמותה המעניינת הפכה להיות מעניינת אף יותר וביקשתי ממנה להתראיין. כאמור, הפגישה בוטלה פעמיים עקב היותה עסוקה, עם זאת אני מודה לה על שהקדישה שעה מזמנה למען המחקר הנוכחי.
על מנת למצות את הראיון כראוי הכנתי מבעוד מועד את שלד הראיון העוסק בנושאים הרלוונטיים למחקר זה. כאמור, היו פעמים שראיתי לנכון לא להיצמד לשלד הראיון ולהמשיך עם קו הזרימה מצד המרואיינת. במקרים אחרים רשמתי לי על דף נושאים שרצוי לחזור אליהם בהמשך. שלד הראיון עזר לי להגיע לממצאים הטובים ביותר במחקר הנוכחי. התמות המרכזיות שעלו מהשאלון היו היבטים אישיים, תעסוקתיים ומקצועיים כשמטרתם לתאר את החוויה המקצועית של אדווה מבחינה מגדרית. ראוי לציין כי במהלך הראיון הפלאפון של אדווה צלצל מספר פעמים (והיא אף ניהלה שיחות חשובות וקטעה את הראיון). דבר זה הקשה על הראיון כיוון שהיה צריך להתרכז שוב פעם מחדש ולנסות לקבל את הממצאים המדויקים ביותר. כמו כן, בחלק מתשובותיה ניכר כי היא חושבת כיצד להגיב ובאילו מילים להתבטא. לפיכך, נאלצתי להגיב על מנת לראות את תגובתה.
היו פעמים שהיא הסכימה עם מילותיי והיו כאלה שסירבה להסכים עימן. דבר זה עזר לי להבין את מחשבותיה וחוויותיה בנושאים שהועלו במהלך הראיון.
את הראיון הקלטתי בעזרת מכשיר ההקלטה שהיה ברשות אדווה. כמו כן, ערכתי תמליל לראיון ובהמשך  המרתי את הקובץ למחשב. נראה כי שמונת הדקות האחרונות נמחקו אך מאחר וערכתי תמליל מבעוד מועד יכולתי לנתח את החוויה שלה תוך התייחסות לראיון כולו. חשוב לציין כי אדווה הסתייגה להשתמש במונחים מגדריים או קונפליקטים שונים, לכן היה עליי לשאול את אותה השאלה בדרכים שונות על מנת לקבל את התשובה המדויקת ביותר. לאחר 54:48 דקות של ראיון עומק, התקבלה התמונה החווייתית של אדווה במקצוע העיתונות מבחינה מגדרית כפי שמשתקפת במחקר זה.