שאלה 2:
קולקטיביזציה- נגזרת מהמילה "קולקטיב" – שיתופיות.ובמקרה שלנו הכוונה היא הפיכת משק חקלאי פרטי או תעשייתי למשק שיתופי.ע"מ להפוך אותו לכזה בוצעה הלאמת קרקעות והפיכת כל המשקים למשקים שיתופיים,החקלאים ממשיכים לעבד את האדמה ,לטפל בה ולקצור את התוצרת אך התוצרת כבר לא שייכת לחקלאים או לחברות אלא לקולקטיב – שבמקרה הזה הוא המנהלת השיתופית שאחראית על ריכוז התוצרת למען המדינה.החקלאים מקבלים על העברת התוצרת תשלום זעום או שאינם מקבלים על כך מאום. כמובן שהדבר יצר תסכול רב בקרב החקלאים,ירידה בתפוקות, רעב ועוני – והממשלה ניצלה זאת כדי להאשים את החקלאים ביצירת רעב מכוון ופגיעה מכוונת במדינה ובכך הגדירה אותם כאויבי השלטון.
בברית המועצות המדינה הייתה מחרימה לחקלאי שלא נתן תפוקה את כל אדמתו ורכושו.   בטיבט כל אנשי הכפר אולצו להעניש את החקלאי למען יראו וייראו.
הקשר בין קולקטיביזציה לאירועי ג'נוסייד:
דוגמא א'- בברית המועצות לנין תופס את השלטון ועולה כמנהיגם של  הפרולטריון .הפרולטריון הוא מעמד הפועלים השכירים, המתקיימים רק משכר עבודתם ונעדרים אמצעי ייצור מִשל עצמם. ברוסיה בתקופת הצאר ראשי הפרולטריון היו האיכרים ורק אחריהם עמדו פועלי בתי החרושת.ולכן כעת בתקופת לנין חלק גדול מהאיכרים לא רואים עצמם כחלק3 מהפרולטריון של הפועלים  ולא מזדהים לנין שבמקרה ובאופן חד-פעמי שלטונו הבולשביקי עולה לשלטון.כך שבין האיכרים למפלגה מתקיימים יחסים של חוסר אמון והאיכרים לא רואים בנציגי המפלגה הקומוניסטית מנהיגים המסוגלים לייצג אותם חרף מאמצי המפלגה להראות שהם עושים זאת כראוי. לפני החלת הקולקטיביזציה וטרם הלאמת הקרקעות החקלאיות השלטון הקומוניסטי והעם הרוסי עוד הסתדרו איכשהו מכיוון שכל מי שעבד הרוויח את לחמו ביושר.
אך בשלב בו החל המשטר הסובייטי בדיכוי החקלאים ע"י הטל מיסים ודרישה למכור תוצרת במחירי הפסד האיכרים החלו במרד ודיכוי המרד ע"י השלטון הפך לאכזרי יותר ויותר. בשנת 1929 , כשסטלין מכריז על הנחלת הקולקטיביזציה ומלאים את כל מוצרי הייצור החקלאיים בברית המועצות הוא מקים מסגרות משק קולקטיביות (קולחוזים) באזורים הכפריים ואוסר על אחזקת חוות וקרקעות חקלאיות פרטיות. מי שמחזיק …