החוג לקולנוע וטלוויזיה פרו-סמינריון בנושא:
ניתוח משמעויות העולות מהקשר בין-טקסטואלי לסרט:
"אישה יפה" שם התרגיל: תיאוריות עכשוויות ב' מגיש.
תאריך:
תוכן עניינים:
                                        מבוא           —                   עמ' 2-3
                    1) הגדרת המושג בין-טקסטואליות      –  עמ'
4                     2) אישה יפה פיגמליון   —  עמ' 4-5
                    3) ניתוח סצנה    –   עמ' 5-7
                    4) אישה יפה סינדרלה —   עמ' 7-8
                    5) המשמעות התרבותית: חלוקה מגדרית. מאמרה של מאלווי. —               עמ'
8 -9
                    6) ברונו בטלהיים יעל רנן —  עמ' 9-10                     סיכום         —    עמ' 11
                    ביבליוגרפיה                      עמ' 12
                    פילמוגרפיה קולנועית                    עמ' 13
                                      מבוא
בעבודה זו אנסה לנתח את ההקשר הבין-טקסטואלי בסרט  אישה יפה לאגדות כגון  סינדרלה ופיגמליון.
דרך הניתוח אנסה לענות על השאלה: מה ניתן להסיק לגבי הסרט  אישה יפה, ואילו משמעויות נובעות ממנו, דרך הבנת ההקשרים הבין-טקסטואליים לסינדרלה ופיגמליון?
               על שאלה זו אנסה לענות דרך מהלך הכולל  6 שלבים; תתי פרקים:
1.   הגדרת המושג 'בין-טקסטואליות' דרך מאמרה של זיוה בן פורת: "בין-טקסטואליות", ומאמרו של רוברט סטאם:  “Intertextuality,” “Transtextuality
2 .   הצגת הסרט  אישה יפה דרך ההקשר הבין-טקסטואלי לפיגמליון; הסבר אודות המיתוס המקורי, והתייחסות לשימושים בו במקורות אחרים כגון הסרט גברתי הנאווה.  
3 .   ניתוח סצנות מתוך  אישה יפה דרך ההשוואה לפיגמליון.
הצגת מאמרו של תומס א. ווארטנברג (Wartenberg) :
: "pretty woman- a fairy tale of oedipalized capitalism"  הדן בהשוואת הסרט לטקסטים מקדימים, ולפיגמליון בפרט.
4 .   הצגת הסרט  אישה יפה דרך ההקשר הבין-טקסטואלי לסינדרלה; הסבר אודות האגדה, התייחסות לגרסאות שונות לאגדה, וכן לסרט של דיסני מ-1950.
 ניתוח השוואתי של סצנות מתוך אישה יפה.
כמו כן, הצגת מאמרה של קרול קלי (Kelley): A Modern Cinderella"", , הדן בסרט תוך השוואה לסינדרלה, בדגש על היבט פמיניסטי. 5.   הסקת מסקנות דרך הניתוחים הנ"ל  אודות המשמעות התרבותית הנגזרת מההקשר לטקסטים הנ"ל, כשהמסקנה הראשית תהא: הקישור הבלתי נמנע לסינדרלה ופיגמליון מצביע על הסכמתו של הסרט לנורמות חברתיות המחלקות את החברה לחלוקה סטריאוטיפית מגדרית. דרך הצגת מאמרה של לורה מאלווי (Mulvey): "עונג חזותי וקולנוע נרטיבי",  הדן באובייקטיביזציה של האישה בקולנוע, יינתן האישור הסופי לגבי מקומה של האישה בקולנוע, כפי שהוא מיוצג בסרט.
6 .   הצגת הטענה לפיה אגדות ילדים נושאות משמעות היסטורית ופסיכולוגית עמוקה, וכן משמעות פמיניסטית בפרט. הצגת גישתה של יעל רנן, בספרה:  "התפוח המורעל:
הגיבורה באגדות האירופיות",  המובאת כנגד גישתו של ברונו בטלהיים, בספרו "קסמן של אגדות:
ותרומתן להתפתחות הנפשית של הילד". דרך הצגה זו של שני הפרשנים, יקבל ניתוחי מימד נוסף הנובע מן הרעיון כי אגדות אכן משקפות הלך רוח תרבותי.
הסרט אישה יפה הינו קומדיה רומנטית העוסקת בשני אנשים ממעמדות שונים, שיד המקרה מפגישה ביניהם. אדוארד לואיס (ריצ'ארד גיר), מגלם איש עסקים ממולח שמקצועו הוא לפרק חברות קטנות ולאגד אותן לטובת האינטרס הכלכלי האישי שלו. ויויאן וורד (ג'וליה רוברטס), היא יצאנית העובדת בשדרות הוליווד. לואיס הגיע לשבוע עסקים בהוליווד, ומתבלבל בדרכים. הוא נתקל בוורד- המוכנה לעזור לו להגיע למלון שלו תמורת סכום סמלי. לואיס מציע לוורד להישאר עימו במשך כל השבוע תמורת 3000 דולר. בשבוע הזה הם מתאהבים, וכל אחד משנה את חייו של האחר. וכמו בכל האגדות- הסוף הוא טוב.
הסרט, בבימויו של גארי מרשל, יצא לאקרנים ב-1990 והיה להצלחה קופתית אדירה.  זהו הסרט שהפך את ג'וליה רוברטס לכוכבת. בגלל מבנהו הסגור של הסרט, והתכתבותו עם סיפור סינדרלה- הסרט הפך לאהוב במיוחד, וגם למבוקר במיוחד. הביקורות על הסרט נעות בין ביקורת פמיניסטית על היחס לאישה כאובייקט, לבין ביקורת מרקסיסטית- על ההיבט הקפיטליסטי של הסרט, ועוד… אך עדיין, ההצלחה הקופתית המרשימה בתוספת העובדה שהסרט עובר את מבחן הזמן, גם כיום, מוכיחים כי יש משהו בפנטזיית סינדרלה שמושכים את ליבנו מאז ועד היום ואולי גם לעולם. פרטים אלו, המבוססים על מידע מהאתר 'ויקיפדיה', מאשררים את בחירתי בסרט זה לניתוח. משהתבקשתי לבחור 2 גישות, מיד ניצתה בי המחשבה האינטואיטיבית לנתח את הסרט אישה יפה דרך היבט פמיניסטי. מצאתי לנכון לבחון את הסוגיה דרך ההקשרים הבין-טקסטואליים לפיגמליון ולסינדרלה. ניתוח פמיניסטי את הסרט אישה יפה, הוא די מתבקש, וסביר להניח כי רוב פרשני ומבקרי הסרט מתייחסים להיבט זה. לפיכך החלטתי למקד את ניתוחי בעיקר על מציאה ומשמוע של רמזים בתוך הסרט לגבי טקסטים קודמים תוך מאמץ למשמע את הטקסט בהקשר תרבותי נרחב יותר.
אך גיליתי כי אין מנוס מלהגיע למסקנות פמיניסטיות גרידא.
לכן ניתוח הסרט דרך גישה בין-טקסטואליות, לאור מה שטענתי זה עתה, מחייב שילובה של גישה פמיניסטית, אותה איישם בעבודתי באופן משלים ומאשרר.