מטלת מנחה (ממ"ן)מנהל עסקים הקורס:
"פילוסופיה של החינוך"- 10765
סמסטר:
2013ב' מועד אחרון להגשה: 2.6.2013
שאלה
1 הסבירו את רצף הטיעונים שמציגה נודינגס, הנפתח בהצגת עמדותיהם של דיואי ורוסו, לפיהן ילדים נולדים שונים ביכולותיהם ובנטיותיהם, עובר דרך טיעונו של צ'ארלס וו' אליוט, נשיא אוניברסיטת הרווארד, הקובע כי: "…לא קיים דבר כזה שוויון, לא בטבע, לא ביכולת להתאמן, ולא בעוצמה האינטלקטואלית", ומסתיים בתשובת הנגד של נודינגס עצמה לטענה הנ"ל של אליוט (פרק 10 בספר הקורס, עמ' 188). שאלתו של דיואי: "מה שההורה הטוב והחכם ביותר רוצה עבור ילדו שלו, הוא מה שחייבת הקהילה לרצות עבור כל ילדיה. כל אידיאל אחר לבתי הספר שלנו הוא צר ונטול אהבה, וכאשר פועלים על פיו, הוא מחריב את הדמוקרטיה שלנו" מביאה אותנו לוויכוח על סוגיית אי השוויון בחינוך: מהי התפיסה לפי אנחנו בוחנים שוויון או אי שוויון במערכת החינוך? מי קובע את תוכנית הלימודים? איזה דמות אדם רוצה הקהילה ליצור? באיזה אמצעים נשתמש? איזה ערכים עומדים ביסוד מערכת החינוך ובכלל, מהו חינוך לערכים? שאלות אלו ואחרות עומדות במרכז הוויכוח הפילוסופי בין דיואי, רוסו, אליוט ונודינגס. דיואי מדגיש את חשיבותה של שיטת החקירה. האופן בו יבחר ילד לפתור בעיות, להתמודד איתן או לחקור תחומי עניין חדשים, קשור במידת המחשבה המופעלת. חומר לימוד הכללי אינו שווה ערך לתחומי עניין של ילדים ויכולת המחקר שלהם טמונה בחשיפתם לנושאים שבאמת מעניינים
אותם. כשמלמדים ילד לפתור בעיה ולא לשנן את פתרונה, מאפשרים גישה לתחומי עניין נוספים שעתידם מימוש עצמי ואזרחות טובה. תפקידו של המורה, במובן הזה, לכוון את הילד ולאפשר לו לחקור ולמצוא דרכים לפתרון בעיות באופן עצמאי. דיואי תמך בדעה של רוסו בנוגע לחינוך ילדים המתעניינים בתחומי עניין שונים. כוונתם היא, שלכל ילד נטיות שונות ושהכוחות הטבועים בכל אחד שונים, לא רק במידת עצמתם, אלא גם במידת איכותם וסידורם. אמר רוסו והסכים איתו דיואי- יש להבחין בין הנטיות הטבעיות השונות הקיימות אצל ילדים וללמדם בהתאם לכך. אי לכך, התייחסותם של רוסו ודיואי לסוגיית אי השוויון בבתי הספר, לפי גישתם המשותפת, תעיד כי ישנה אפשרות להתמודד עם אי שוויון.
התמודדות זו טמונה ביכולת לראות את הפוטנציאל הטמון בכל ילד, כאילו היה ילדך שלך.
ברגע שמערכת החינוך תייצר תוכנית לימודים יחידנית, המותאמת ליכולותיו וכישוריו של כל ילד, אזי- היא תייצר תנאים המקדמים שוויון.    צ'ארלס וו' אליוט מתייחס לסוגיית השוויון בבתי הספר בתקיפות וקיצוניות רבה יותר. לפי גישתו, בית הספר הוא מוסד המבטא דמוקרטיה. אם מאבקה המרכזי של מערכת החינוך היא להפוך את כל הילדים לשווים, משמעות הדבר היא מאבק בטבע, מאבק שיביא לתבוסתה של הדמוקרטיה, שכן, לא קיים דבר כזה שוויון, לא בטבע, לא ביכולות ולא ברמת האינטלקטואל. אליוט חושף אותנו לסוגיה עניינית ביחס לאי שוויון בחינוך. אם אנשים שונים ביכולותיהם ובכישוריהם מלידה, כיצד נצפה מהם להשיג את אותן התוצאות הסופיות?
מיון והסללה, עליהם המליץ אליוט, הם פרי תפיסתו וחוסר ההכרה שלו במקרי אי שוויון טבעיים. תהליך המיון יקטלג ויבנה תמונת עתיד חדה וברורה לילד, בהתאם לתנאי הפתיחה שלו. בתשובתה של נודינגס לטיעוניו של אליוט היא מבחינה בין שני מושגים: תוצאות והזדמנויות.
לטענתה, מערכת החינוך מארגנת את תוכניות הלימוד כך שיובילו את כל התלמידים לתוצאות שוות. הקריטריונים ומדדי ההערכה לא מתייחסים לייחודיות שיש בכל ילד ובטח לא לתנאי הפתיחה (הכוונה לגזע, מגדר, מצב כלכלי וכו') שלו. הניסיון להשיג תוצאות שוות ע"י ציוני מבחן …
שאלה
2 לאיזו מהעמדות, בהן דנתם בשאלה הקודמת, קרוב יותר צבי לם, בתפיסתו החינוכית את סוגיית השוויון ואי-השוויון בחינוך – לעמדתם של דיואי ורוסו, לעמדתו של אליוט או לעמדתה של נודינגס?
נמקו דבריכם בהתבסס על מאמרו של לם: "הדיאלקטיקה השלילית של השוויון בחינוך".
שאלה
3 א.
(10 נק') הסבירו מדוע טוענת נודינגס כי הטיעון לפיו "כל הילדים מסוגלים ללמוד" אינו אלא סיסמא ריקה. קשרו הסברכם לכלל הדיון של נודינגס בנושא השוויון בחינוך במסגרת פרק 10 בספר הקורס.
ב.
(10 נק') איזה משלושת סוגי אי-השוויון בחינוך, בהם דנה נודינגס בפרק 9 בספר הקורס, תורם אף הוא להבנת הטענה של נודינגס, בה דנתם בסעיף הקודם בשאלה זו, וכיצד?
שאלה
4 (20 נקודות) הסבירו את הבחנתה של נודינגס בין המושגים "אחריות" ו"אחריותיות", והראו כיצד משרתת הבחנה זו את עמדתה של נודינגס בסוגיית האחריויות של אנשי חינוך. שאלה 5
קראו את הקטע שלפניכם והשיבו על השאלה שבעקבותיו:
מה הייתה עשויה להיות עמדתה של נודינגס ביחס לטיעונים ולמסקנות שהוצגו בקטע הנ"ל? בססו תשובתכם על דיונה של נודינגס בשאלת הסטנדרטים בחינוך, וקשרו בין טיעוניה שם לבין הנתונים והטענות הנכללים בקטע הנ"ל.