סמינר בפסיכולוגייה חברתית במתמקדת בתיאוריית אימת המוות (Terror managment theory) והשפעתה על תפיסותיהם של לוחמי צה"ל בסדיר ובמילואים כלפי ערביי ישראל והימין הקיצוני

תקציר העבודה

כיצד אימת המוות ומאפיינים חברתיים שונים משפיעים על תפיסותיהם של לוחמי צה"ל כלפי ערביי ישראל והימין הקיצוני?
מוגש במסגרת סמינר מחקר לפסיכולוגיה חברתית הפקולטה ל*&*& *&*& מוגש על ידי *&*& בהנחיית: *&*& תקציר מחקרים בשנים האחרונות החלו להתייחס למאפיינים חברתיים וסביבתיים המשפיעים על התנהגויות של מתן עזרה.  מחקר זה ממשיך רציונאל זה ובוחן את ההשפעות של אימת המוות, בהתאם ל-  Terror Management Theory (TMT), יחסי סטאטוס בין קבוצות חברתיות וסכנת האיום הרוחשת בחברה הישראלית מצד אויביה על מידת הרצון של לוחמי צה"ל, בסדיר ובמילואים, להציע Dependency oriented Help (DOH) לחברי קבוצות שונות בחברה הישראלית. מחקר זה מראה כי כאשר מפרידים בין התנהגות עזרה ב"מימד ציבורי", עזרה בחיפושים אחר ילד אובד ותרומת רכוש לנזקק, לבין התנהגות עזרה ב"מימד אינטימי", אירוח אדם הזקוק לתמיכה ללילה בבית, חושפים שני היבטים מעניינים. ראשית, ניתן להסיק על קיומו של גזענות אברסיבית בחברה הישראלית כלפי ערבים ישראלים. שנית, בהשפעה של אימת המוות, לוחמי צה"ל יתפסו יהודי הגר מעבר לתחומי הקו הירוק, מתנחל, כחבר קבוצת החוץ שלהם למרות ששניהם יהודים. ההיבט האחרון מראה כי קונפליקט אידיאולוגי יכול לגרום לאיבה בין קבוצתית באותו אופן  שווה לקונפליקט אתני. תוכן העניינים
מבוא –1
שיטת המחקר –8
אוכלוסיית מחקר -8
קריטריונים להכללה במחקר -8
מבנה המחקר –9
כלי המחקר –.9
הליך המחקר –10 ניתוח נתונים –10 תוצאות ..13
דיון ומסקנות 18
המלצות למחקרי המשך –.22
ביבליוגרפיה –23
נספח 1 – שאלון המחקר –28
נספח 2- טופס הסכמה מדעת -36
נספח 3 – תחזית אוכלוסיית ישראל בשנת 2030 לפי חלופה, קבוצת אוכלוסייה, גיל ודת על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה –38
נספח 4- תחזית אוכלוסיית ישראל בשנת 2030 לפי מחוזות על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה -41
רשימת טבלאות טבלה 1 – תיאור המדגם -..8
טבלה 2- ההבדלים ברצון הלוחמים לעזור בחיפושים ולתרום רכוש לבין מידת הרצון לארח בבית כל אחד       משלושת האזרחים המייצגים קבוצות חברתיות בחברה הישראלית –…13
טבלה 3- ההבדלים במידת הרצון לארח ללילה אחד (עזרה במימד אינטימי) כל אחד מבין שלושת האזרחים בקרב לוחמים אשר הוצפה אצלם אימת המוות לעומת לוחמים שחוו מניפולציה ניטראלית –…משפטים מבוא
מאז שנת 1948 האידיאולוגיה הממשיכה לראות באזרחי ישראל הערבים סיכון בטחוני, לא השתנתה מיסודה. התגברות פעולות הטרור וההתקוממות מצד הפלסטינים בשטחים החמירו תחושות אלה כלפי ערביי ישראל (רייטר, 1995). בספטמבר
2 005, ישראל השלימה את תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון. עבור קבוצות מסוימות בחברה הישראלית, ההתנתקות מהווה עלבון כנגד האמונה היהודית. כמו כן, היא נחשבת כפעולה לא מוסרית ועצם הפעולה מהווה פגיעה הן ברמה הסמלית (פגיעה בתרבותם ובהשקפת עולמם הדתית והרוחנית) והן ברמה המוחשית בקרב אותן קבוצות – מאחר וההתנתקות מהווה וויתור כנגד אלימות פלסטינית (Hirchsberger & Ein–Dor, 2006). מעבר לכך, ההתנתקות יצרה שסע בין החברה הישראלית, וצה"ל בפרט, לבין המתנחלים. אירועי פינוי 'עמונה' שהתקיימו בראשון בפברואר 2006, ביטאו את נחישותן של קבוצות צעירים מיליטנטיות המתנגדות לפינוי, להיאבק נגדו, אף אם הדבר כרוך בשימוש באמצעים אלימים. אירוע זה ליבה את העמדות הקיצוניות כלפי הממשלה והחברה, בקרבם של חלק מהתושבים הגרים מעבר לגבולות הקו הירוק. (שלג, 2007). מציאות חברתית מורכבת, כפי זאת המתרחשת בחברה הישראלית, מובילה לשוני ומובחנות בין קבוצות חברתיות בחברות מודרניות, ומובילה לעיתים להיווצרותן של תפיסות אמביוולנטיות בין בני קבוצה כזו או אחרת, כלפי הקבוצות האחרות. תפיסות אלה נוצרות, בין היתר, באמצעות עיבוד קוגניטיבי, אשר גורם לפיתוח דעות קדומות כלפי אחרים מחד גיסא, ולאימוץ ערכים חברתיים המצדדים בסובלנות ושיתוף, מאידך גיסא. מצב אמביוולנטי זה גורם לביטויי גזענות כמו דעה קדומה, זילות באחר וביזוי. ביטויים אלה מגיעים אף מצידם של  אנשים משכילים וליברלים ויכולים להתקיים בצורה מורכבת יותר- וסמויה. צורה זו של גזענות הוצעה לראשונה על ידי Gaertner & Dovidio (1986) ומכונה גזענות אברסיבית ((Aversive Racism. גזענות אברסיבית מתמקדת בתפיסות תרבותיות ובתחושות השליליות הקיימות "מתחת לפני השטח" שבתת מודע. ביטויי גזענות מסוג זה עלולים להיות אף יותר חריפים מביטויים של גזענות סימבולית והם מתקיימים בעיקר כאשר מאפיינים של הסיטואציה מאפשרים לאדם לשמר מצב חיובי של העצמי.
סיטואציה זו מתקיימת בשני אופנים. ראשית, כאשר התנהגות אשר מפלה אדם A (למשל, ערבי ישראלי ) מצד אדם B (למשל, יהודי ישראלי) יכולה להיות מוסברת על ידי האחרון באמצעות סיבות אחרות מלבד אפליה . שנית, כאשר ההתנהגות המפלה לא תהיה מוסברת כאפליה של אדם A אלא כהעדפה של אדם C.
קרי, היא תוסבר בהיבט חיובי ולא שלילי ((Hodson et al, 2004.  הספרות המחקרית מתייחסת להיבטים שונים של מתן עזרה בין יחידים. אולם, ברוב המקרים, לא קיימת התייחסות להיבט החברתי והסביבתי שבו העזרה ניתנת או להתנהגויות של מתן עזרה המתרחשות לאחר אסונות למיניהם Niesta, 2005)). Halabi & Nadler  (2006) ו- Stürmer et al  (2009)  בחנו את האופן בו יחסי סטאטוס-