א.
אסכולת פרנקפורט, מקורה בקבוצת אינטלקטואלים (רובם יהודים) שפעלו בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 בגרמניה ועם עליית הנאציזם נמלטו לארה"ב. אסכולה זו נשענה על הגישה הנאו-מרקסיסטית, וראתה בתקשורת ההמונים מנגנון המשעתק את המציאות החברתית, מחבל באפשרות של שינוי חברתי ועוזר להטמיע את האידאולוגיה ההגמונית הקפיטליסטית, על ידי כך שהוא מציג את המציאות החברתית הקפיטליסטית כלגיטימית ומוצדקת. אסכולת פרנקפורט הביעה ביקורת חריפה נגד התרבות הפופולרית, אשר לטעמה הטמיעה בתכניה את האידיאולוגיה ההגמונית באמצעות צורות תרבותיות עתירות טכנולוגיה, אותן כינתה "תעשיית הבידור". לטעמם, תעשייה זו ממציאה לבני האדם צרכים כוזבים באמצעות תכנים רדודים שהתשובה להם נמצאת במוצרי התרבות והבידור שהיא מספקת. כך למשל, הופכת "תעשיית הבידור" מוצרים תרבותיים כמו רעיונות וסמלים לסחורות אשר נמכרות בשוקי התקשורת. מוצרים אלו מספקים לנמענים סיפוקים נפשיים, בידור, הסחת דעת ואשליות של שוויון חברתי בנגישות לתוצרי תרבות, כך שהנמענים מורגלים לחשיבה צרכנית וא-פוליטית. הנמענים מתרגלים לצרוך תוצרי תרבות מתועשים, סטנדרטיים וממוסחרים, וכתוצאה מכך, הופכים לנטולי כל היבט ביקורתי כלפי המציאות שבה הם חיים. זהו תהליך צרכני מתמשך המשמר את המערכת הקפיטליסטית ויוצר אשליה שהיא מספקת באופן ראוי את כל צרכיהם של בני האדם. התוצאה של התהליך היא ערפול המבנה החברתי, יצירת תודעה כוזבת של הצרכנים בנוגע למצבם ומעמדם במבנה החברתי וכן סילוק כל אפשרות של בחירה אידאולוגית עצמאית.
לעומת זאת, אסכולת ברמינגהם, צמחה בקרב…
ציון : 92