א).
גישת הבחירה הרציונאלית הינה גישה יסודנית מבחינה אונטולוגית ופוזיטיביסטית מבחינה אפיסטמולוגית שמקורה בתיאוריה הכלכלית, הגורסת כי הכל מתבסס על חישובי עלות מול תועלת/רווח מול הפסד. גישה זו עוסקת בהתנהגותם בפועל של יחידים (סוכנים, ארגונים, חברות כלכליות ומדינות המומשלים לפרטים רציונאליים) כאשר המטרה היא לאתר את החוקיות שמאחורי דפוסי ההתנהגות הללו, כלומר של יחידים בתחום הפוליטי. הגישה מתאפיינת באינדיבידואליזם מתודולוגי, כלומר תפיסת המציאות הפוליטית כמבוססת על החלטות של יחידים הפועלים רציונאלית על מנת למקסם את האינטרס הפרטי שלהם.
הנחת היסוד שהסוכנים עסוקים בקידום האינטרס הפרטי שלהם מסייעת להבין מדוע רוב האנשים לא נרתמים לפעולה קולקטיבית שתתרום לאינטרס הכללי (כמו שמירה על איכות הסביבה[U1] ). יחידים יכולים לשנות רק באופן מזערי, בעוד העלויות גבוהות יחסית. מכאן שכל אחד בוחר רציונאלית שלא לתרום לאינטרס הקולקטיבי ו"לתפוס טרמפ", כלומר לעשות כמה שפחות וליהנות מהתוצאות שעשייתם של כל השאר יניבו. המסקנה היא שמדיניות ציבורית צריכה להישען על תמריצים לפעולה לטובת הכלל וענישה לפעולה המנוגדת לטובת הכלל.
לגישת הבחירה הרציונאלית מספר הנחות יסוד.
הראשונה היא  [U1]זו היא דוגמא לנושא שבו מתמקדת הגישה, אך זו אינה מסקנה שמאפיינת את הגישה.