תקציר – סמינר פסיכואנליזה בקולנוע ותיאטרון תוכן עניינים
תוכן                                                                                                                        עמוד מבוא …2
רקע
תיאורטי -.3
א.
אושר ונישואין תחת תרבות –..4
ב.
אהבה ומיניות בחברה -6
ג.
תוקפנות כדרך חיים -…7
ד.
נוירוזה –.8
ה.
חלום ליל קיץ, הכוונה -9
דיון ומסקנות  – "קומדיה סקסית של ליל קיץ" – ניתוח עצמי –10 סיכום 17
ביבליוגרפיה -18
בעקבות ובהשפעת קשרים אלו, בחרתי לעסוק בסרט "קומדיה סקסית של ליל קיץ"            ((A Midsummer Night's Sex Comedy. Allen.1982 ובהקשרו למחזה "חלום ליל קיץ" של שייקספיר (A Midsummer Night's Dream. Shakespeare). למרות היותו של הסרט מושפע גם מ"חיוכי ליל קיץ" של ברגמן, אחזור אל המקור ואעסוק בעיקר בהקשר למחזה. ברפרט עסקתי ביער כמפרק מגנוני הגנה של החלום במחזה. ניתן לראות כבר בכותרת של הסרט שכוונותיו של אלן שונות, הוא מחליף את המילה "חלום" במילה "סקסית" וכקריצה מוסיף את המילה "קומדיה", עם כוונתו לקומדיה של אריסטו, אז הסרט הוא "שיר לעג", "שיר לעג" לידיעה שלנו לגבי סקס, אהבה וליל קיץ.  אי לכך, לדברים הנ"ל, השערת המחקר הראשונית שלי הינה שהיער ב"קומדיה סקסית של ליל קיץ" מפרק את מגנוני ההגנה של התרבות ונותן לכל אותם הדחפים המעודנים על ידי התרבות לפרוץ החוצה. שאלת המוצא שלי היא האם וכיצד הן במחזה והן בסרט מתבצעת בריחה מדרישות המוסר המיני והתרבותי אשר שוררים במחזות הערים הגדולות, המתורבתות – האם היער משמש כמקום מפלט? ככלל, מנגנוני ההגנה (הדחקה, השלכה, התקה, הכחשה וכד') הם משהו חיובי, הבעיה היא שאם משתמשים בהם באופן מופרז, גורמים אנו לעיוות גדול של המציאות. כשהמשאלות והדחפים נדחקות חזרה אל האיד הם גוזלים אנרגיה פסיכית ומנסים לבטא עצמם בדרכים אחרות (חלומות, פליטות פה וכד'), בהמשך לכך אפעל להצגתו של היער כעולם אלטרנטיבי נוסף בו מפורקים אותם המנגנונים ובפירוקם מגיעות הדמויות אל האושר האותנטי שבסיפוק היצרים.
אבחן ואוסיף כי העיסוק העיקרי בשתי היצירות בסרט הוא ביחסים בין המינים, בנישואים, באושר ובסוגים שונים של אהבה, לכן הדגש העיקרי במחקרי יושם בעיקר בפעילותן של הדמויות במושגים אלו, כמובן מבלי לנתק את השפעתה הרבה של התרבות והדחף המיני על אותם המושגים. "Our critical task is to discover why they use their time as they do, why they say the sings they say." (Cavell, 6)               את סקירתי אנסה לעשות לפי עצתו זו של סטנלי קאוול "כשם שסיפוק היצר מביא אושר, כך נגרם לנו סבל קשה בשעה שהעולם החיצון מרעיבנו, מונע מאתנו את סיפוק צרכינו." (פרויד, ת.נ 130) – התרבות המודרנית שעוד בתקופתו של פרויד הפכה לפוסט מודרנית מקיימת התפשטות של העצבנות שיש ליחסה לחיי תרבות, חיים בהם יש דרישות תרבות רבות ומוסר מיני גובר. "יש ניגוד בין הקונסטיטוציה לבין דרישות התרבות." (פרויד מ.א 104). כללי היסוד שלנו שונים מדרישות התרבות, התרבות עצמה מתעצבת באופן מסחרר, הישגים כלכליים וטכנולוגיים של שתי המאות האחרונות מעלים את הדרישות ליכולת הביצוע של היחיד במלחמת הקיום, מנגד מספקת התרבות הנאות כפורקן ליצרים בדמוי אלמנטים תרבותיים שונים כמו מוסדות, אמנות, ספורט, טלוויזיה, קולנוע, טכנולוגיה – כל אלו נותנים את היכולת לשליטה בזמן ובחלל – דברים אלו הם תענוג זול מבחינת פרויד, היחיד אמנם יכול להתיק שיעור גדול של "רכיבי לבידו – נרקיסיסטיים, תוקפניים וארוטיים" (פרויד, ת.נ 131) שלו לאותם המקומות ולא ליחיד אחר, עם זאת מורגש סבלו של היחיד בוויתור על צרכיו הראשוניים למען קניין תרבותי משותף. קאוול שותף לתזות אלו של פרויד, הצרכים והסבל של המציאות החדשה הם חלק בלתי נפרד מיצירת הקומדיה הרומנטית בה יש רדיפה מתמדת אחרי האושר.
"…the achievement of human happiness requires not the perennial and fuller satisfaction of our needs as they stand but the examination and transformation of those needs." (Cavell
4 ) הסיפורים הקומיים רק מסתירים את הנושאים החשובים והקונטרוברסליים, הצופה מקבל את הדימויים לחוויותיו שלו עצמו בצורה עדינה. משותף לקומדיות הרומנטיות היא התרבות האריסטוקרטית שמאופיינת ב – " "conspicuousness and emulation of leisure- החיים של החברה הגבוהה מבטאים אושר שונה, הנאות וסיפוקים חדשים אליהם האדם צריך לשאוף – אושר אותו התרבות מייצרת. אין התייחסות לעבודה היצרנית ומכאן בורות ואדישות לאיכות אמתית של דברים.
יש מין יצירה קפיטליסטית של שליטה על ידי הטובים ביותר, זאת גם שאיפת אושר חדשה – להיות הטוב ביותר.