בס"ד מצ"ב תחילת הסיכום של חומר הקורס.
הסיכום משלב בצורה טובה בין חוברת הקורס לבין המקראה. קבוצה- יש הגדרות רבות, ההגדרה שנשתמש בה- "מקבץ בני אדם התופסים עצמם כשייכים לאותה קטגוריה חברתית". התפיסה של הגדרה זו עומדת בבסיס גישת הזהות החברתית לקמן.
3 זרמים תיאורטיים עיקריים העוסקים בהזדהות עם קבוצות: 1. גישת הזהות החברתית- א. תיאוריית הזהות החברתית- Tajfel&Turner- מושג העצמי מורכב מזהות אישית (הדרך בה האדם תופס את המאפיינים הייחודיים לו, כישורים, עמדות ותכונות, אלו מאפיינים המבדילים בינו לבין אחרים) ומזהות חברתית (מאפיינים השאובים מחברותו בקבוצה, הם מבטאים את המשותף לאנשים אחרים, כשהוא אומר שהוא ישראלי- הוא מייחס לעצמו את התכונות המאפיינות ישראלים).
לאנשים יש צורך בזהות חברתית חיובית, כלו', לשאוב הערכה עצמית חיובית מהחברות בקבוצות. יש לכל אדם רצון לראות את קבוצתו כשונה וכטובה יותר מקבוצות אחרות. ב. תיאוריית הקטגוריזציה העצמית- מדגישה את התהליכים הקוגניטיביים הכרוכים בהגדרה עצמית במונחים של קבוצה, ולא רק את ההיבטים המוטיבציוניים הנוגעים לצורך בהערכה עצמית.
כשאדם מגדיר עצמו במונחים של קבוצה, הוא בונה לעצמו אב טיפוס של איך הקבוצה אמורה להיראות, והוא מנסה להתנהג בהתאם לכך, כך הוא נהיה דומה יותר לחברי הקבוצה. ההקשר החברתי משפיע על הזהות (אם 2 זוגות מתווכחים- אם הגברים מסכימים נגד הנשים- הם יקטלגו עצמם כגברים ונשים, אם כל זוג מסכים- הם יקטלגו עצמם כמשפחות שונות). הגדרת הזדהות לפי גישה זו- טג'פל הגדיר- "חלק בתפיסה העצמית של הפרט שנובע מצירוף הידע שלו לגבי השתייכותו לקבוצה יחד עם הערך והמשמעות הרגשית הקשורה להשתייכות זו". אדם המזדהה עם קבוצה מייחס לה חשיבות גבוהה בתפיסתו העצמית, הוא מרגיש שהצלחת הקבוצה היא הצלחתו (פרס נובל לישראלי) וכשלון הקבוצה הוא כישלונו (אילן רמון).
2 . גישת אינדיבידואליזם-קולקטיביזם- חברות קולקטיביסטיות- חברות שבהן על האדם להכפיף את רצונותיו לרצוי לקבוצתו. חברות אינדיבידואליסטיות- שבהן רצונותיו וצרכיו של הפרט קודמים לשל הקבוצה, מצפים מכל אדם לדאוג לעצמו ולמשפחתו הקרובה. קולקטיביזם זה בעצם הזדהות עם קבוצות. טריאנדיס וגלפנד הבחינו בין קולקטיביזם אופקי- מדגישים את המטרות המשותפות לחברי הקבוצה ואת יחסי הגומלין ביניהם, אך לא מדגישים היענות לסמכות, לבין קולקטיביזם אנכי- מדגישים את המחויבות להיות כפופים לקבוצה ולמנהיגיה.  2 גישות אלו דומות במגוון הגדול של קבוצות שבהן הם עוסקים, אולם יש הבדל מהותי ביניהם- גישת הזהות החברתית מתמקדת בכל פעם בהזדהות עם קבוצה אחת ספציפית, ואילו מדדים של קולקטיביזם בודקים הזדהות כללית עם קבוצות ולא עם קבוצה מסוימת. פרק 1: מדוע אנשים מזדהים עם קבוצות? הזדהות עם קבוצתו כאמצעי לסיפוק צרכים:
פרק 2: השפעת ההקשר המיידי על הזדהות עם קבוצות:
פרק 3: כיצד אנשים מזדהים עם קבוצות? מאפייני הקבוצה:
פרק 4: מדוע אנשים מזדהים עם קבוצות? השפעת התרבות:
פרק 5: זהות חברתית שלילית:
פרק 6: הזדהות עם קבוצות רבות:
פרק 7: השלכות של הזדהות עם קבוצות: