התנהגות ארגונית/ד"ר אורנית דוידזון סמסטר ב תשע"ג הנחיות כלליות:
1 .      יש להגיש את התרגיל בקבוצות של עד 3 סטודנטים.
2 .      תשובה טובה תתייחס למושגים ולתיאוריות, תוך יישום והדגמה על פי נתוני האירוע.
3 .      אורך העבודה לא יעלה על 8 עמודים. יש להגיש את התרגיל מודפס ברווח של שורה וחצי.
4 .      מועד אחרון להגשה: 2.6.13
5.      משקל העבודה  30% מהציון הסופי בקורס.
חלק א' להלן ציטוטים מכתבה שפורסמה  באינטרנט: "מסקרים שנעשו עולה ש- 75% מעורכי הדין משנים את מקום עבודתם במהלך חמש השנים הראשונות לעבודתם. הסיבות לעזיבתם של עורכי דין את מקומות העבודה הן שונות ומגוונות:
·         תחושת אכזבה מתמשכת מהתגמול הנמוך שהם מקבלים על עבודתם שמביאה לנדידה של עורכי דין בין משרדים.  ·         היעדר אפשרויות קידום. הרבה משרדים הם משרדים משפחתיים, המשריינים את מקומם בשותפות לילדיהם, או למקורבים אחרים, והדבר מרחיק את עורכי הדין השכירים מלהישאר במשרד לאורך זמן. ·         עורכי דין רבים, שבמהלך שנות עבודתם עוסקים באותו סוג של עבודה, שאינה מגוונת מבחינת נושאיה ומבחינת סוג הלקוחות, חדלים מלחוש עניין ואתגר בעבודה. ·         העומס המוטל על העובדים הוא עצום ושעות העבודה המרובות המקובלות לעבודה במקצוע, לא מותירים זמן לחיי משפחה, חברה ותחביבים.
1 . אבחנו כל אחד מהייחוסים לעזיבת העובדים לפי ממדי הייחוס שהציע וינר (פנימי/חיצוני, יציב/לא יציב, נשלט/לא נשלט). (18 נק') חלק ב' קראו את האירוע וענו על השאלות שבסופו רקע
לפני כ- 5 שנים נערכה רפורמה במערכת בתי המשפט, שבמסגרתה הוחלפו המתמחים בעוזרים משפטיים, שהם עורכי-דין, ככוח מסייע לשופטים. רפורמה זו נערכה ביוזמת השופט בדימוס בעז אוקון, מנהל בתי המשפט דאז. משרות המתמחים בוטלו בהדרגה, ובמקומם נקלטו עוזרים-משפטיים לשופטים בכל הערכאות, מתוך יעד כולל להעמדת עוזר-משפטי לכל שופט. אוקון סבר אז, שעוזר-משפטי איכותי, משפטן ועורך-דין בהכשרתו, הוא המפתח לשיפור מצב בתי המשפט.
מתמחה בא והולך, עוזר-משפטי טוב לומד להכיר את השופט, ויכול לחסוך עבודה רבה וזמן שיפוטי ניכר. זה היה המוטו של אוקון, שהוציא את הרעיון מן הכוח אל הפועל. ב- 2008 פורסם דו"ח פנימי של "הוועדה להגדרת תפקידו של העוזר המשפטי במערכת בתי המשפט", שחשף בעיות קשות ביחסים בין השופטים לעוזרים המשפטיים ותחושות תסכול ומרירות בקרב העוזרים המשפטיים. מסקנת הוועדה: יש מקום לשיני משמעותי בתפיסת תפקיד העוזר-המשפטי ובהגדרתו, ולשינויים בהיבטים הקשורים למקומם ולהעסקתם במערכת. בעקבות פרסום הדו"ח רואיינו מספר עוזרים –משפטים. להלן עיקרי דבריהם:
"עוזרים משפטים מועסקים בחוזה אישי, שתוקפו לשנה. בתום כל שנה ההסכם מוארך בשנה נוספת, או לתקופה קצרה יותר על-פי החלטת נציב שירות המדינה. תקופת ההעסקה המכסימלית היא ארבע שנים.
חלק מהעוזרים עוזבים עוד בטרם הסתיימה תקופת העסקה- מתפטרים בשנתיים הראשונות לעבודתם, לאחר שבחנו שוב את התפתחותם המקצועית, הקריירה הצפויה להם במערכת, וסיכויי התקדמותם". "לא מזמן נעשה סקר במסגרת פעילות מכון עוזמ"ת (עוזרים-משפטיים), שנועד לאתר את הסיבות לעזיבת העוזרים-המשפטיים ואת דעתם על עבודתם. הסקר פחות או יותר שיקף את המציאות בה אנו חיים:  בין היתר, דיווחו עורכי-הדין שעזבו על קשיים בתפקיד שדרישותיו המנהליות והמשפטיות אינן מאוזנות; על העדר אפשרויות קידום; על קשרי עבודה לא מוגדרים ולא מוסדרים מול המטה והמזכירויות, ועל העדר ביטחון תעסוקתי בעיקר נוכח הגבלת תקופת ההעסקה ל-4 שנים, בלי אופציה ממשית להארכתה, אפילו לא לעורכי-דין מצטיינים. הסקר מצא 3 סיבות מרכזיות לעזיבתם של עורכי-הדין: אופי התפקיד, מרכיביו וסמכויותיו; אפשרויות קידום מוגבלות; ויחסי-עבודה עם השופט הממונה". "המציאות עגומה עוד יותר ממה שמצאו בסקר", אמרו המרואיינים. "תפקידנו כעוזרים משפטיים לכתוב  טיוטות של החלטות ושל פסקי דין-לקרוא את הפרוטוקול, או את חוות דעת המומחה, או את כתבי הטענות, ולסכם אותם. מטרת העסקתם היא לחסוך לשופט זמן. אך ברוב המקרים השופט אינו "יודע" לנהל ולהדריך את העוזר-המשפטי בעבודתו-אבל להטיל מטלות שהן בגדר שירות אישי לשופט, החורגות מתפקיד העוזר המשפטי, הוא כן יודע . אנחנו רואים את תפקיד השופט כתפקידו של הכירורג הבכיר בחדר הניתוח ואיננו מצפים שהכירורג יכין את חדר הניתוח, את הכלים וכו'. חלק מהפעולות בניתוח מתבצעות ע"י אחיות חדר הניתוח, ע"י הרופא המרדים וע"י כירורג יותר זוטר.  גם כתיבת הטיוטות להחלטות ופסקי דין ע"י עוזרים משפטיים אינה פסולה, כל עוד השופט בודק ומתקן את הטעון תיקון. אבל גם אם השופט עושה זאת, רק לעיתים רחוקות הוא משתף את העוזר בתיקונים, כך שהעוזר המשפטי בעצם לא יודע מה עשה בסדר ומה לא. ברור גם שעוזר משפטי אינו עוזר אישי ואין להטיל עליו ביצוע שירותים אישיים או מנהליים כגון הכנת משקאות חמים ולקיחת הרכב שלך השופט למוסך. לפי דוגמת חדר הניתוח, אין זה תפקידה של אחות חדר הניתוח לדאוג לרכבו של הכירורג". יתרה מכך, ברוב הזמן אנו גם עסוקים בביצוע מטלות "מזכירותיות" מעבר למינון הסביר.
זה נכון שיש קושי בכך שעל שופט אחד מוטל עומס כה גדול. אבל אם מדובר במטלות של חיפוש פסיקה – את זה יכול לעשות מתמחה ולא צריך בשביל זה עו"ד מוסמך. אם מדובר במטלות אדמיניסטרטיביות – אולי הוא צריך מזכיר/ה, לא עו"ד שישמש כעוזר משפטי. כרגע יש לשופטים קלדנית שתפקידה להקליד במהלך הדיונים ואת ההחלטות ופסקי הדין, אך היא לא מספקת שירותי מזכירות נוספים (כגון קבלת דואר, הכנת קפה, מענה לטלפונים) ויש מזכירה שיושבת במזכירות ומקבלת קהל, אך לא מספקת שירותי מזכירות לשופט עצמו. רק לנשיאי בתי המשפט יש מנהלת לשכה שמספקת את כל השירותים הנ"ל. אבל בכל מקרה זה לא תפקיד של עוזר משפטי. שלא לדבר על כך שהעיסוק הלא מבוטל בעניינים מנהליים מזכירותיים כרוך בעימות מתמיד מול גורמי מזכירות ומינהל".
"אנחנו עורכי דין!!! למדנו לשם כך  4 שנים, השלמנו שנת התמחות ועברנו בהצלחה את הבחינות. אנחנו עובדים בעלי מאפייני הכשרה, ניסיון, השכלה ושאיפות מקצועיות גבוהות– ומה אנחנו עושים? עבודה פקידותית וקונים לשופט  סלט, מביאים לו סרט מספריית וידיאו, לוקחים לו  רכב לתיקון- אם בתקופת ההתמחות עוד יכולנו "לספוג" את הדרישה להיות סוג של "עוזר אישי" לשופט, מרגע שקיבלנו  רישיון לעריכת-דין אנחנו חושבים שדרישות כאלה אינן הולמות את מעמדנו ופוגעות בתדמיתנו. חיפוש פסקי דין ויתר אסמכתאות משפטיות, סידור התיקים וסיכומי ביניים – אלה דברים שצריכים להיעשות ע"י מתמחים או אפילו ע"י סטודנטים למשפטים, ולא ע"י עורכי-דין מוסמכים. זאת ועוד, לעומתינו, עו"ד שכיר במשרד פרטי עוסק במגוון מטלות חוץ מאשר כתיבת כתבי טענות שלא הוא חותם עליהם; הוא יכול להיפגש עם לקוחות, לטפל בתיקים קטנים בעצמו, ועוד. עבודתו לא מתמצה, לרוב, רק בהכנת טיוטות למישהו אחר. לעוזר משפטי, שכל עבודתו היא להיות סופר הצללים של מישהו אחר – זה יכול אולי להחזיק כמה זמן, אבל כמה זמן אפשר לשאת את זה?" עו"ד מוסמך שזה כל תפקידו מוצא את עצמו מהר מאוד מתוסכל מבחינה מקצועית".
היחסים של העוזרים המשפטיים עם השופטים ממש לא משביעי רצון, שלא לדבר על כך שבדרך כלל השופטים גם לא מעריכים את עבודתם. לדברי המרואיינים, "במשך שנים התרגלו השופטים ליחסי עבודה זמניים עם מתמחה, שהתחלף מדי שנה, ואף שחלפו מספר שנים מאז הוחלפו המתמחים בעוזרים-משפטיים, לא הפנימו כל השופטים את משמעות השינוי". בין היתר  המרואיינים טענו כי השופט מתייחס אליהם "כאל מתמחים ו/או קבלני תיקים, אין התעניינות והשקעה במשאב האנושי, בפיתוחם או בקידומם המקצועי"-"חסר יחס אישי"…"מצפים מאיתנו לעבוד שעות נוספות, לעבוד מהבית וכן בימי שישי ללא תגמול"…"בעוד השופטים מצפים מאיתנו להתנהל וללמוד באופן עצמאי, אנחנו מצפים שהשופטים ישקיעו זמן בהכוונה ובלימוד מקצועי – אבל זה לא קורה-השופטים לא נותנים משוב על עבודתנו ולא  מעריכים אותה", "היחס שלהם אלינו לא אנושי ואין התחשבות בנסיבות אישיות", "יש שופטים שמאלצים את העוזרים-משפטיים לוותר על ההשתלמויות שיזם מכון עוזמ"ת, בטענה שהן "על חשבון העבודה בלשכה"- בנוסף, העוזרים משפטיים התלוננו על "סביבת עבודה פיסית שאינה הולמת את דרישות התפקיד וצרכיו:
העדר חדר שבו ניתן לעבוד בשקט ובפרטיות, מחשבים מיושנים, היעדר סידורי חניה ועוד.
וכן, שאין גורם מקצועי משפטי, שופט או רשם, המרכז את הטיפול בעניינים של העוזרים-המשפטיים כאוכלוסייה מקצועית בפני עצמה". בעיה שחזרה ועלתה בראיון  היא הגבלת העסקתם לארבע שנים."לא רק שמשך העסקה הקצר יוצר של חוסר ביטחון תעסוקתי , זה גם יוצר תחושה שעבודתנו ארעית, ושהמערכת תופסת ומתייחסת אלינו כאל "עובדים זמניים". "כמובן שמה שנובע מכך זה  שאין קשר בין רמתנו המקצועית ואיכות עבודתנו לסיכויינו להישאר במערכת. יתרה מכך, לאחר 4 שנים  העוזר המשפטי נפלט מן המערכת בלי שצבר כמעט שום ניסיון שרלוונטי לעבודה בשוק הפרטי, שכן בעבודתו כיועץ משפטי אין התנסות בעבודתו של עורך-דין "אמיתי", במפגש עם לקוחות וכו', דבר שבו כן מתנסים עורכי-דין מתחילים במשרדים פרטיים".
לגבי מצבם הכלכלי של עוזרים משפטיים, אמרו המרואיינים ש"עוזר משפטי מקבל שכר (כ-7,000-6,000 שקל בחודש) לא רע ביחס לכמות שעות העבודה בהשוואה לעורכי-דין מתחילים במשרדים פרטיים (למרות  ששכר זה רחוק מאוד  מהרף הגבוה). יחד עם זאת , קבלו המרואיינים על כך שמרבית העוזרים המשפטיים אינם מקבלים את ההטבה של  אחזקת רכב (הטבה שמשולמת רק לעוזרים של שופטי בית המשפט), בעוד שזו הטבה המקובלת בשירות המדינה ואותה מקבלים עובדי המינהל של בתי המשפט.
2 . נתחו את המוטיבציה של העוזרים המשפטיים תוך שימוש ב- 4 תיאוריות מוטיבציה מתאימות.  יש להשתמש גם בתיאוריות תוכן/צרכים וגם  תהליך/קוגניטיביות. עליכם להתייחס  לסיבות למוטיבציה הנמוכה לפי כל אחת מהתיאוריות. (60 נקודות).
חלק ג' נועה וריקי סיימו את לימודיהן למשפטים והתחילו את הסטאז'. לאחרונה נפגשו השתיים ושוחחו על עבודתן. להלן ציטוטים נבחרים מדבריה של נועה: "אני מתוסכלת ! חשבתי שהעבודה תהיה יותר מעניינת. אני מרגישה כמו מזכירה משפטית שרק אוספת את החומר על פי הוראות הבכירים במשרד ואת כל העבודה השחורה, שאף אחד מהם לא מעוניין לעשות, מטילים עליי. גם אין עורך דין בכיר אחד איתו אני עובדת אלא אני עושה את העבודה השחורה של כולם ואם אני לא עומדת בזמן בדרישות המטורפות שלהם – ישר נזיפות. הם לא מבינים שאני ממש לא אשמה – אי אפשר לעשות את העבודה כמו שצריך כשכל רגע מישהו אחר מפיל עליך עבודה, שלדבריו "דחופה מאוד". זה בלתי אפשרי. כל עורכי הדין הבכירים אותו דבר –  חושבים שהם 'אלוהים', אנוכיים ולא מתחשבים בסטאז'רים. לאחר שריקי נפרדה מנועה היא (ריקי) חשבה בליבה: "האם נועה מתלוננת  על עבודתה כסטאז'רית כי היא "מפונקת" או בגלל שעבודתה כוללת אכן רק משימות שחורות, מונוטוניות ומשעממות".

3 . אבחנ/י 2 עוותי תפיסה שבאים לביטוי בדבריה של נועה? זהה/י את העיוות והסבר/י. (15 נק')
4 . איזה עקרון – הפחתה או הגברה – בא לביטוי במחשבותיה של ריקי? הסבר/י  (7 נקודות).