ממן 13
שאלה 1
פיש (2000) מציג מודל תיאורטי ליכולת הלמידה מהטלוויזיה החינוכית , מודל המתאר את התהליך ואת הרכיבים המסייעים לילדים ללמוד ולהפנים תכנים חינוכיים מתכנית טלוויזיה לימודית.
מודל זה מתמקד בתהליך קוגניטיבי של הקצאת משאבי זיכרון אצל ילד בעת שהוא צופה בטלוויזיה, הוא מנסה להעריך ולנבא את יכולת ההבנה של ילדים בצפייה בתכני הטלוויזיה . מטרת המודל שלו, היא לבדוק את יכולת הלמידה של הילדים מהטלוויזיה החינוכית. לטענתו עיבוד המידע נעשה בזיכרון הפעיל שמוגבל בכמות המידע שאותו הוא יכול להכיל. כמו כן, המידע הטלוויזיוני מורכב ממרכיבים חזותיים ושמיעתיים והצופה לא יכול להכתיב את קצב החשיפה למידע, כיוון שהטלוויזיה היא זו שמכתיבה את הקצב. כתוצאה מכך, שילוב בין זיכרון לקצב מהיר עשוי ליצור קשיים בזיכרון הפעיל.  פיש מציג מודל שלפיו הבנת תכנים חינוכיים מהטלוויזיה מבוססת על עיבוד מידע בזיכרון הפעיל של האדם כאשר הטלוויזיה היא מדיום שפונה גם לחוש הראיה וגם לחוש השמיעה, והטלוויזיה מכתיבה לקהל את קצב חשיפת המידע.המודל מכיל בתוכו שלושה מרכיבים ולוקח בחשבון שתוכן חינוכי מורכב מעלילה וממסר חינוכי.הוא טוען כי שני המרכיבים הראשונים עיבוד העלילה ועיבוד המסר החינוכי מעובדים בזיכרון הפעיל של האדם וכי המקום בתוכו מוגבל ולכן עשויה להיווצר תחרות ביניהם על המקום בזיכרון הפעיל במקום שתיווצר השלמה. החידוש במודל של פיש הוא שכאשר יש מרחק גדול בין המסר החינוכי לעלילה הילדים משקיעים יותר משאבים בניסיון להבין את העלילה ולא את המסר החינוכי, מכיוון שתוכן שהוא מורכב מידי, …