סיכום כל הקורס יהודים בעידן של תמורות

תקציר העבודה

פשרם של "הזמנים החדשים" עידן התמורות זהו שם אחר לתקופה המכונה "העת החדשה" .
פנומנולוגי – תופעה מסויימת (תופעת התמורות בחיי היהודים), המעבר מהעולם הישן לזמנים החדשים, מאפייני קיום מסויימים, לא מונחים כרונולוגיים.
עולם ישן – הכוונה למאפייני קיום מסויימים (איך חיים היהודים באותה תקופה).
"חברה מסורתית" – חברה שערכיה ומושגיה נטולים מן העבר.
השינויים המהותיים שאנו נוהגים לייחס לעת החדשה, הגיעו למקומות שונים בזמנים שונים.
ההבדל בין התקופות השונות איננו חד: השקפות עולם, דרכי חיים וכד', אשר השפיעו בתקופה הישנה, עשויים להמשיך ולהשפיע גם בעת החדשה לצד דגמי מחשבה וחיים חדשים.
החלוקה לתקופות המקובלת בהיטוריה הכללית היא:
1.     העת העתיקה – התקופה הסתיימה סביב המאה ה- 5 לספירה, עם התמוטטותה של האימפריה הרומית.
2.     ימי הביניים – מהמאה ה- 5 שנת 476 שבו נכבשה רומא ע"י השבטים הונדלים ששרפו ובזזו את רומא (ונדליזם). מהמאה ה- 7 התחיל האיסלאם להתפשט (יש שרואים שימי הביניים התחילו מהמאה ה- 7) עם התפשטות האיסלאם, נוצרה חלוקה שונה של המפה, הים התיכון יוצא מהמפה, בזמן אירופה ים התיכון היה האמצעי, מרכזי באירופה. סיום במאה ה- משפטים, תחילת המאה ה- 16, יש אומרים עם גילוי אמריקה.
3.     העת החדשה – מתקופת הרנסנס ואילך. בקורס מתייחסים לעת החדשה מסוף המאה ה- משפטים.
הזמנים החדשים משמש לציון התקופה החדשה בתולדות ישראל החל מניצניה הראשונים (החל מהמאה ה- 18).
ימי הביניים ביטא את עמדתם של אנשי חוג מצומצם באחד מאזוריה של אירופה: הוא ביטא את תחושותיהם של אנשים רוח ויוצרים איטלקיים – אנשי הרנסנס. במשך הדורות הוכרה תחושתם כמבשרת תקופה חדשה באירופה – העת החדשה. כך נעשתה תפיסתם של אנשי אותו חוג מצומצם לבעלת משמעות מכרעת בחייה של אירופה ושל כל המחזיקים בתרבותה.
העידן הישן הוא תקופה מוגדרת המסתיימת בשעה שמתחילים הזמנים החדשים, כלומר במחצית הראשונה או השניה של המאה ה-
1 8. אולם סימניו של העידן הישן ממשיכים להתקיים עמוק בתוך הזמנים החדשים. תיאור תולדות ישראל בעת החדשה עוסק בחלקו בחיים יהודיים המתנהלים בסימנו של העידן הישן.
תופעה זו של חיים המתנהלים ברוחו של העידן הישן, אך מתקיימים בתקופת הזמנים החדשים – מכונה בשם "העולם הישן – חברה מסורתית).
חברה מסורתית – היא חברה שערכיה ומושגיה נטולים מן העבר, כלומר שחברה שהמסורת (דת) נטולי מן העבר, כשמסתכלים לעתיד המטרה להחיות את העבר.