סיכום כל הקורס יהודים בעידן של תמורות

תקציר העבודה

יהודים בעידן של תמורות ראשית עידן התמורות מתחיל במאה ה-17 בברלין, ואילו בתימן מתחיל ב1949 עם הגעתן של יהודי תימן לארץ.
אותה תופעה חלה במקומות שונים, במועדים שונים אבל כהיסטוריונים משווים בין התופעות.
נושא הקורס המעבר מהעולם הישן – מהחברה המסורתית לתקופה המודרנית – לזמנים החדשים, הקשיים במעבר, הדרכים באמצעותו נעשה המעבר, איזה שינויים זה הוליד בחברה.
יש
3 סוכנים של המעבר:
אמנציפציה השכלה מודרניזציה כל אחד מייצג את המעבר שחל באורחות חיי החברה היהודית.
אחת הבעיות החשובות שעוסקים בהם ההיסטוריונים היא בעיית התיקוף – פרוידיזציה, חלוקה לתקופות, מה זה תקופה בהיסטוריה?
ההיסטוריה נחלקת לשלוש תקופות יסוד – העת העתיקה, ימי הביניים והעת החדשה.
העת העתיקה –  התקופה הקלאסית יוון, רומא – עד הפיכת הנצרות לאימפריה . 476 חורבן האימפריה הרומית.
ימי הביניים –  המשטר הפיאודלי – 712 קרב פוואטיה עצירת האימפריה המוסלמית העת החדשה –  החל מהרנסנס עד ימינו.
יש קריטריונים שונים בהם אפשר לבחון מתי מתחילה ונגמרת תקופה, הויכוח בין ההיסטוריונים הוא נוקב מאד באשר למעבר מימי הביניים לעת החדשה. טוענים כי הרנסנס השפיע על חלק קטן של העולם בזמן שרוב האוכלוסייה עדיין הייתה שקועה בימי הביניים, אחרים טענו שמה שמשנה את התקופה זה המהפכה הצרפתית – או המעבר לשלטון אבסולוטי – זה המעבר לתקופה חדשה. הכל עניין של קריטריון.
איך ההיסטוריה היהודית משתלבת בחלוקה הזו של ההיסטוריה המערבית?
לפי טענה אחת המושג יהודי מתחיל מיד אחרי חורבן הבית השני, כאשר חלק מהעם מחליט להמשיך את הקיום שלו באמצעות קהילה דתית.
טענה שנייה אומרת שהיהודים קיימים מאז שהנוצרים קיימים, היהודים מגדירים עצמם ביחס לנוצרים ולהיפך.
לפי הטענה הראשונה הקהילות היהודיות מתקיימות מאז חורבן הבית ועד סוף המאה ה-18, המבנה לאחר מכן לובש אופי שונה לא רק במובן דתי אלה מתייחס גם למונחים אחרים, זה למעשה המעבר לעת החדשה – נשבר מסגרת החיים בקהילה בעולם הישן ועוברים למסגרת חיים במסגרת קהילתית בעולם מודרני.
במהלך הקורס נעסוק ב-3 דפוסים של קהילות יהודיות:
הדפוס המרכז אירופאי – בעיקר גרמניה הדפוס המזרח אירופאי בעיקר פולין ורוסיה הדפוס הצפון אפריקאי – מרוקו תוניסיה ואלג'יר העת העתיקה הזירה המזרח תיכונית, והים התיכון בשלב מאוחר יותר , נחשב אז לעולם התרבות, מעבר לזה זה העולם הפראי, הברברי של השבטים. בדרך כלל אימפריה אחת שולטת בעולם הזה ומתחלפת כל תקופת זמן, האפיון הכי בולט זה האימפריה הרומית ששלטה 700 שנה והקימה מנגנונים פוליטיים ומשפטיים שההשפעה שלהם נמשכת עוד תקופה ארוכה אחרי דעיכת האימפריה, למשל המוסדות הפוליטיים כמו הסנט הרומי  שהמשיך את צורת השלטון הזו עד המאה ה-20, הדת הנוצרית שהפכה להיות הדת האימפרית והמשיכה להיות הדת העיקרית כמעט עד ימינו.
אלה הם מוסדות שהמשיכו להתקיים ולהשפיע גם אחרי שהאימפריה חרבה.
בשלב מסוים האימפריה הרומית נחלקת ל-2 המערבית והמזרחית.
המערבית – בירתה רומא שתתגבש במשך הזמן לאימפריה שהמרכיב העיקרי שלה יהיה הדת הקתולית.
המזרחית – תשב בקונסטנטינופול, שלטה בכל האזור המזרחי – יוון, תורכיה, ארץ ישראל וכו' עד הכיבוש התורכי במאה ה-משפטים, אולם ההשפעה שלה נמשכה ועוברת לרוסיה.
בעת העתיקה נוצקים הדפוסים הדתיים לעולם שיבוא לאחר מכן.