מיתוסים בתרבות הישראלית – מטלת מנחה מס' 12

1 א. לפי פסקאות 2-1 בנאום, מי "אנחנו" ומי "הם"? ערכו רשימה של כל מי שנכלל בקטגוריה "אנחנו" (גוף ראשון רבים על כל צורותיו), ולעומתה כל מי שנכלל בקטגוריה "הם" (גוף שלישי רבים על כל צורותיו), והסבירו את הניגוד בין "דגל אדום" ל"דגל כחול-לבן" בהקשר זה.
1ב. בפרק 1 ראינו, כי הציוני בן-שנות-השלושים שואב את התמיכה במאבקו להשגת המטרות הציוניות מכוח רצונו ומתושייתו, וכן מהאמונה בצדקתו.
לפי פסקאות 3, 4, 9, 18, 19, 38-36 בנאום, על איזה משאב מסתמך הישראלי לפי תפיסתו של מנחם בגין?
1ג. כפי שראינו כבר בפרקים הקודמים, שני "טיפוסי דמויות" נאבקים בתרבות העברית על זהותו של הישראלי: האחד הוא הישראלי הדינאמי, הפעיל, הקובע את גורלו במו ידיו, ונלחם יחיד מול רבים – או בחזית אחת עם אומות המערב התומכות בו – למען צדק לאומי ואוניברסלי. השני, המנוגד לו בכל תו ותג, הוא היהודי הפסיבי, הסביל, שאת גורלו קובעים כוחות אלוהיים, והוא נגרר, מבודד מאומות העולם, כקורבן או כניצוֹל – מחורבן לגאולה. מהי זהות הישראלי לפי פסקאות 3, 5, 6, 8, 9 ו19- בנאום:
האם הוא קורבן וחסר-אונים או לוחם אקטיבי, המכתיב את האירועים? האם התשובה חד-משמעית?
1ד. כיצד מתקשרים המרכיבים מסעיפים א, ב ו-ג לעיל לנרטיב "מלחמת בני אור בבני חושך"?

2 א. מה היו ההבדלים בין תדמית הנמען ("הבוחר", קהל היעד של המודעות) שהמערך פנה אליו בבחירות 1977 ו- 1981, לבין תדמית הנמען שהליכוד פנה אליו במערכות בחירות אלה? יש להדגים לפי שתי מודעות מכל מפלגה.
2 ב. איזה משתי תדמיות הנמען רווחה בקרב כל המפלגות ב
1 984? (יש להדגים לפי שתי מודעות מבחירות אלה)
2 ג. מה הקשר בין השינוי בתדמית הנמען לבין מעמדו של הנרטיב יהודי-ימני בתרבות הישראלית בשנות השבעים והשמונים? .