מטלת מנחה) ממ"ן 13 ( שאלה
1 א.      א. אופן תיאור דמותם של התאומים הערביים ב"מיכאל שלי" מזכיר במידה רבה את תיאורי הנוודים בסיפור "נוודים וצפע". גם התאומים וגם הנוודים הבדווים מתוארים ביצירות אלה מנקודת מבט קולוניאליסטית. כשחנה חולמת על התאומים הערביים היא נמצאת בסביבה אוריינטלית: שוק, בקתות-חומר נמוכות, כריות ישבה מזרחיות, "אנשים צעקו בפראות", "בשמיים הייתה שמש נוראית". התאומים מתוארים באופן –
ב.
בסצנת הסיום של "מיכאל שלי" חנה שולחת את התאומים הערביים לבצע פעילות חבלנית. ניתן לפרש את סצנת הסיום כשלב של התפכחות, של הגיבורה ושל ירושלים, מאשליית השליטה של הציונות בפרט ושל העולם המערבי בכלל. מאבקי השליטה הניטשים לאורך כל היצירה מבטאים את מאבקי השליטה על ירושלים. דמותה של ירושלים כמרחב סותר (נצחי ומתכלה, חילוני וקדוש, עתיק ומודרני) המנוגד לאוטופיה הציונית, הקבלתה לזונה והצגתה כפסיבית מרמזים כי –
שאלה
2 א. עלילה דינמית, סיבתית וחיצונית כמו ב"הוא הלך בשדות" היא עלילה שבה הגיבור פועל במציאות כדי להגשים מטרות או לפתור בעיות:
הוא משנה את המציאות, משתנה על ידה, ובדרך כלל הסיפור מסתיים במצב שונה מזה שבו נפתח. ב"מיכאל שלי" הקשר בין חייה של חנה לבין מצבה הנפשי הוא קשר סיבתי. חנה מנסה לברוח מחיי נישואין אפורים ואינה מצליחה. מצבה הנפשי נובע ממצבה המשפחתי ולהפך. ואולם, ההתרחשויות בעלילה החיצונית הן מועטות ביותר: –
שאלה
4 ב. מספר לא מהימן הוא מספר שבשלב ראשון מעורר בנו חשד. כלומר, הטקסט מספק לנו מספר נתונים שמעוררים את חשדו של הקורא:
למשל, סתירות בין דבריו של המספר למעשיו או מודעות נמוכה: פרשנותו של המספר לגבי האירועים בסיפור אינה נכונה ומלאה והוא אינו מבין אותם כפי שהקורא מבין או מפרש אותם. חנה ב"מיכאל שלי"  אינה מודעת למתחולל בנפשה ואינה מוסרת אינפורמציה מדויקת על המציאות סביבה: מדבריה על יחסה לאהבה מתברר שלדידה אהבה פירושה שלטון, כשהיא חולמת על עולם אחר, הערכים שמהם היא בורחת פולשים לחלומותיה.
למעשה, עולם …