המתבגר ותמיכת הסביבה ומסגרת ההשמה ומוכנות לחיים עצמאיים תוכן עניינים
תקציר מבוא
מעבר לחיים עצמאיים מהשמה חוץ ביתית תיאוריה אקולוגית של ההתפתחות החוללות העצמית" (Self Efficacy) תפיסת עתיד מנבאים למוכנות לחיים עצמאיים קשר עם הסביבה מסגרת ההשמה סיכום ביבליוגרפיה תקציר יציאה לחיים עצמאיים לבוגרי השמות חוץ ביתיות הוא אתגר רציני ודורשת מהנערים מכלול מיומנויות ומשאבים שלרוב חסרים בשלב זה של חייהם.
מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת המוכנות של צעירים וצעירות להתמודדות עם משימות בחיים העצמאיים. מקור התמיכה החברתי במסגרת נמצא משמעותי ביותר עבור הנערים בחסות ומקור תמיכה נוסף עבור רובם הוא הקשר עם אנשי הצוות, אם כי עיקר התמיכה בא לידי ביטוי במידע ובתמיכה אינסטרומנטאלית ופחות בתמיכה רגשית בנושאים ובפחדים יותר אישיים. מבוא
הוצאת ילד או נער מהבית מחייבת בחינה מעמיקה של המשפחה והבית (כוכבי-סמסליק, סמדג'ה ומויאל, 2007). השמתו של ילד במסגרת חוץ ביתית ושהותו בה, מטרתן לגרום לשינויים משמעותיים בחייו, כך שבעתיד יתפקד כבוגר נורמטיבי בחברה. מסגרות חוץ ביתיות נועדו להבנות תהליך התערבות יעיל שיסייע בשיקומם של ילדים ובני נוער אלו באמצעות קביעת גבולות ברורים ומוגדרים, מחד גיסא, ובאמצעות תהליך של חינוך וטיפול, מאידך גיסא (גולן, 2002).
המסגרות החוץ ביתיות שקיימות בארץ נעות על רצף הסיכון והנסיבות בהן הוצא הילד ממשפחתו, החל במשפחות אומנה ופנימיות למיניהן וכלה במעונות של חסות הנוער.
רשות חסות הנוער הנה אחת מיחידות האגף לשירותי תקון במשרד הרווחה. הרשות אחראית על טיפול חוץ ביתי סמכותי-כופה בנוער הנמצא בסיכון ומאופיין בעבריינות וסטייה חברתית (בן ברוך, 2003). מתבגרים אלו מצויים בקצה הרצף הטיפולי-חינוכי. לאחר שכל ניסיונות הטיפול הקודמים בהם לא נשאו פרי, הם מופנים לטיפול בחסות הנוער. רשות חסות הנוער מהווה כלי ייחודי בנוף הטיפולי של מדינת ישראל בכך שהיא פועלת ומפעילה את מעונותיה מכוח החוק. הפניית הנערים לחסות הנוער מתקיימת באמצעות בתי המשפט לנוער. מיעוטם של הנערים מופנה בתוקף "חוק הנוער- טיפול והשגחה תש"ך 1960". החלק הגדול יותר מאוכלוסיית הנערים מופנה בתוקף "חוק הנוער- שפיטה ענישה ודרכי טיפול תשל"א 1971". בחוקים אלו נקבעה מדיניות של מערכת אכיפת החוק עד היום, המעוגנת בתפיסתם השיקומית ובייצגם אוריינטציה טיפולית מובהקת של מדינת רווחה, אם כי במסגרת הליכים משפטיים (חסין,
1 986). מעונות החסות ותוכנית התערבות מספקים טיפול צמוד המספק ביטחון ומאפשר פיתוח מנגנוני ריסון עצמי, כוחות אגו, בוחן מציאות ופריסת אלטרנטיבות לבחירה אישית (ראובן, 0022).
המשימה לצאת לחיים עצמאיים  היא אתגר קשה למתבגרים שיוצאים ממסגרות השמה חוץ-ביתית, כשככלל, צעירים אלו הם אחת מהאוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה (Stein, 2006). לבוגרי מעונות חסות הנוער קשיים והם בקצה הרצף בבעיות ההתנהגות שלהם והקושי שלהם להשתלב במסגרות נורמטיביות, עקב היותם עוברי חוק, הם ניצבים בפני קהילות בעלות עמדה שלילית כלפיהם ולכן, נראה במתבגרים במעונות החסות העומדים לצאת לחיים עצמאיים קבוצת סיכון גבוה (בנבנישתי וזעירא, 2008). מטרת המחקר הינה לבחון את מוכנות צעירים בחסות הנוער ליציאה לעצמאות ואת מאפייניהם ותפיסת עתידם וצרכיהם לקראת מעבר זה. שאלות המחקר וההשערות מטרת המחקר הנה לתאר את מצבם של צעירי חסות הנוער על סף יציאתם לחיים עצמאיים- מוכנותם ליציאה, צרכיהם ותפיסת עתידם, ולבחון גורמים המנבאים אותם. השערות תפיסת העתיד תימצא חיובית יותר בקרב צעירי החסות לעומת הצעירות.
יימצא קשר חיובי בין דימוי עצמי של הצעירים לבין תפיסת המוכנות ותפיסת העתיד.
יימצא קשר חיובי בין נטייה לאופטימיות של הצעירים לבין תפיסת המוכנות ותפיסת העתיד.
ככל ששהותם של הנערים במסגרות חוץ ביתיות עד ליציאתם לחיים עצמאיים ארוכה יותר, המוכנות לעצמאות גבוהה יותר ותפיסתם את העתיד חיובית יותר.
ככל שרמת העבריינות הצעיר גבוהה יותר, מידת המוכנות ותפיסת העתיד נמוכות יותר ורמת הצרכים גבוהה יותר.
יימצא קשר חיובי בין המוכנות של המתבגר לקראת היציאה לעצמאות ותפיסת עתיד חיובית יותר לבין:
א. תחושת הצעיר שהמשפחה תומכת בו.
ב. תחושת הצעיר שיש לו תמיכה חברתית מחבריו.
ג. תחושת הצעיר שיש לו תמיכה מהצוות. 7.  יימצא קשר שלילי בין מידת המוכנות לעצמאות ותפיסת העתיד של הצעיר לבין רמת צרכיו.
המחקר נשען על ה"תיאוריה האקולוגית של ההתפתחות" (Bronfenbrenner, 1979) כבסיס לפיתוח השערות בנוגע למצבם של צעירי החסות במעברם לחיים עצמאיים בהקשרים החברתיים, המשפחתיים, בקשרים שנוצרו במעונות וברמות השונות והדינאמיות של חייהם.  מול גורמים אלו אבחן את הקשר לתפיסת העתיד, הצרכים והמוכנות של המתבגרים ליציאה לעצמאות. למסגרת תיאורטית זו מתלווה גם תיאורית החוסן. במחקר אבחן מאפיינים אישיים, משפחתיים, חברתיים ומאפייני מסגרת ההשמה אשר עשויים לתרום לפיתוח החוסן האישי, מהנחה כי חוסן אישי יכול לקדם את רמת התפקוד ואת מידת המוכנות לקראת היציאה לחיים עצמאיים. במחקר הנוכחי לא ניתן לזהות האם אותם נערים שהשתתפו בעלי חוסן היות והשתתפותם הייתה טרם יציאתם לעצמאות, אך חשוב מאוד לזהות במתבגרים אלו את כל אותם גורמים לחוסן אשר בהחלט יכולים לסייע להם במעבר לעצמאות (Stein,
2 005).