סדנא בכתיבה עיתונאית סיכום הפרקים מהספר שיש לדעת למבחן  הכוללים :
פרק 1 – עיתונות כתובה בישראל ובעולם – ציוני דרך ·         רילאציה ·         קוראנט ·         דיורנאל ·         מרקורימרקוריוס ·         סיומת פוסט לעיתונים ·         עיתונות הפני 1833 – ניו יורק סאן ·         ניו יורק הארלד – דסק החדשות + ניו יורק טריבון ·         העיתונות הצהובה – ניו יורק וורלד + ווילאם רנדולף הרסט+פוליצר+אדולף אוקס (עיתונות אובייקטיבית) ·         עיתוני איכות לעומת עיתונים פופולאריים ·         הפרסומות בעיתונות ·         תולדות העיתונות העברית בארץ ישראל :
המגיד , המליץ , החבצלת והלבנון , עיתון הצבי ואליעזר בן יהודה , הארץ, דואר היום, הירדן , ידיעות אחרונות , מעריב ·         שינויים בעיתונות הכתובה בישראל : מותה של עיתונות מפלגתית , התחזקות תפיסת הרוח , ניחלשות תפיסת עיתונות מגויסת , היעלמות עיתוני הערה , צמיחת המקומונים, פריחת תאגידי תקשורת _בעלות צולבת) , תחרות עם אמצעי השידור , שינויים תוכניים +סגנוניים+צורניים. פרק 2- העיתון: היבטים ארגונים ·         מקורות ההכנסה של העיתון –מפרסמים ומכירות ·         קהל היעד של העיתון ·         מקורות המידע של העיתון: כתבי העיתון , סוכניות הידיעות, מידע מגופים וארגונים שונים, מידע מאמצעי תקשורת אחרים, מידע מהציבור, האזנה לרשתות קשר משטרתיות ·         יועץ המשפטי , אומבודסמן(נציב התלונות) ·         גורמיים חוץ ותוך ארגוניים המשפיעים על תפקוד העיתון ·         שעת האפס( דד ליין)  פרק 3- העיתון: היבטים תוכניים ·         המרכיבים התוכניים של העיתון – ידיעה , כתבה ,מאמר, פרשנות, ביקורת, כתיבה אישית , מדור שירות ומידע ·         תפיסות שונות לגבי עבודה עיתונאית: עיתונות אובייקטיבית , עיתונות חדשה , עיתונות מדייקת , עיתונות חוקרת.
·         מרכיבי העיתונות הספרותית: עובדות , הסיפור, הנרטיב, זמן הסיפור , דגש על כיצד , הבזקים לאחור ולפנים ·         זיהוי חדשה עיתונאית – גלטונג ורוגה ·         חדשות קשות וחדשות רכות פרק 4- עבודת הכתב:
איסוף מידע ·         מקורות המידע של הכתב : מקור רשמילא רשמי , מוסמך למסור מידעלא מוסמך למסור מידע, קבוע מזדמן, בעלפה בכתב ·         טכניקות מיפוי בסיסי ·         הדלפה וסוגי הדלפות : הדלפה מקדמת, הדלפה מכשילה, הדלפת אגו , הדלפת תן וקח, הדלפת השתקה, הדלפת רוויה , הדלפת גישוש( בלון ניסוי) , הדלפת הלשנה, הדלפה של אזרחות טובה , הדלפה חברית או משפחתית, הדלפת שוחד ·         עיתונות של פנקס צ'קים ·         מקורות מידע ·         מידע לפרסום , לייחוס ולציטוט  ולא לייחוס ולא לציטוט ·         מסיבת עיתונאים ותדרוך לעיתונאים ·         אמברגו על פרסום מידע ·         איסוף מידע ושלבים לאיסוף מידע לכתבה – קבלת טיפ ראשוני , איסוף מידע, תגובה, אימות והצלבת מידע, טיפול המשך ·         ראיון : ראיון כטכניקה לאיסוף מידע , מטרות הראיון , איסוף מידע ואימות מידע , קבלת ציטוטים , קבלת רקע והערכות ·         סוגי מראיינים : דמות ציבורית, האיש הפשוט, המומחה ·         הכנה לראיון ·         דפוסי ראיון : דפוס המשפך, דפוס המשפך ההפוך, דפוס המנהרה, דפוס הרצף הסמוי (מארב) , הדפוס החופשי ·         דרכי שכנוע ודיבוב: דפוס ידידותי ואוהד, דפוס של עימות, דפוס ניטרלי , דפוס מעורב, דפוס מתחנף מתרפס ·         שאלות פתוחות וכלליות ·         רישום ידני והקלטה פרק 5- הכתיבה העיתונאית: כללי היסוד ·         כללים לייחוס מידע למקורות: לייחוס ולציטוט, לציטוט ולא לייחוס, לא לציטוט ולא לייחוס, לא לפרסום , אמברגו ·         חוט המחשבה ·         תמרורי מעבר ·         מרכיבי יסוד בכתיבה ·         הלשון העיתונאית ·         חלקי הידיעה – פתיח + פתיח של וול סטריט פרק 6 – הידיעה ·         טכניקות לכתיבת ידיעה: פירמידה הפוכה , שחזור כתיבה לפי לוח זמנים , פירמידה כפולה ·          הפתיח  וסוגי פתיחים: פתיח תמציתי + חמשת הממים , פתיח של ציטוט, פתיח של רקע , פתיח תיאורי , פתיח של איפיון, פתיח שאלה, פתיח פנייה לקורא ·         הסגיר  פרק 7- הכתבה העיתונאית ·         כתבת מגזין+ כתבת חדשות ·         מאפייני הכתבה : דפוסי הכתבה, אורך הכתבה , היקף הנושא, הסגנון , ההיבט האנושי ·         דפוסי כתבות: כתבת נושא , כתבת תופעה , כתבת תחקיר, כתבת ראיון , כתבת דיוקן ,שרשרת פנינים ·         התגובה+ סוגי תגובות: תגובה מאושרת , תגובה מכחישה , תגובה מעשירה, תגובה רגשית , תגובה מתחמקת , תגובה אימפולסיבית, תגובה נפוצה , סירוב להגיב ** יש לשים לב לחלוקה של הרכז בקורס לסוגי הכתבות כפי שמופיעה בהמשך הדף …
תגובות הידיעה העיתונאית מתחלקת, על פי רוב, לארבעה חלקים:
1 . הפתיח – השער לידיעה, אשר לרוב כולל את "הגרעין החדשותי" של הסיפור, בתוספת פרטים חשובים אחרים. למשל: "ראש הממשלה יצא בשבוע הבא לברלין, כדי להיפגש עם הקנצלרית אנגלה מרקל, ולדון עימה באספקת הנשק לסוריה".
2 . פיתוח/הרחבה/רקע – פרטים נוספים המתווספים אל הפתיח, מרחיבים את המידע עליו, ומוסיפים את הרקע הנדרש. למשל "הפגישה תיערך על רקע הביקורת שהשמיעו לאחרונה בכירים בממשלת ישראל…וכו'". או:
"בפגישות ישתתפו גם נציג האיחוד האירופי ושר החוץ של גרמניה". או:
"נתניהו מתכוון להעלות בפגישה גם את המחלוקת בין שתי המדינות בנוגע לבניה באיזור A1 ". וכיו"ב.
3 . תגובות – ציטוטים והתייחסויות של גורמים (רשמיים או אקראיים) למידע שמובא בידיעה. תגובות הן חלק בלתי נפרד מלב הידיעה, וחשיבותן גדולה. הן ממלאות כמה תפקידים: א) הן מאפשרות לאדם המוזכר בידיעה להביא את גירסתו לאירועים (דבר המחויב גם על פי כללי האתיקה, וגם אמצעי להעשרת המידע בידיעה). ב) הן תורמות להבנת התמונה המלאה של הסיפור העיתונאי. ג) הן מאשרות פירטי מידע שפירסמנו. ד) הן יכולות להוסיף צבע ולחלוחית לפרטים העובדתיים (למשל, אם המצוטט מגיב באופן ציורי או פרטני על האירועים).
4 . חומר משלים/ מבט קדימה/ סגיר – פרט נוסף רלוונטי שסוגר את המעגל, או נותן מבט לעבר ההתרחשויות שיקרו בעתיד. למשל: "בשבוע הבא יתכנס הקבינט לדון בשורת ההצעות לקיצוץ בתקציב הבטחון". או: "בזמן שמצ"ח חוקרים את פירטי התקרית, אמו של החייל יושבת לצידו בבית החולים יום ולילה, מחכה שיתעורר". או: "מקרים דומים כבר ארעו בעבר, כאשר אזרחים חצו את המחסום הצהלי, מבלי לדעת שהם נכנסים לשטח צבאי סגור. עתה שוקלים בצהל לחדד את הוראות הפתיחה באשר בעקבות האירועים החוזרים ונשנים". סוגי תגובות
1 . "תגובה מאיימת/ מתפלמסת" – תגובה שאינה מסתפקת בהכחשת הטענות, אלא מאשימה את הכתב, או את כלי התקשורת, ברדיפת המגיב, בשימוש באמצעים עיתונאים בלתי הוגנים, באינטרסים זרים, או בשקר מכוון. תגובה זו נועדה ליצור דה-לגיטימציה של הכותב או של כל התקשורת, כדי להפחידם ולהרתיעם מפרסום הכתבה. דוגמה 1) ראש המועצה מסר בתגובה לשאלות כתבנו:
"אין לי כל ענין להשיב על שאלותיכם. אנחנו נגיב כאשר ניפגש בבית המשפט, ואז תצטרכו להוכיח את טענותיכם המשמיצות. אבקשך לא להטריד אותי עוד". דוגמה 2) עורך דינו של הבעלים של החברה בתגובה:
"ידוע לנו היטב כי אתם מכינים כתבת הכפשה על מרשי. שיטות העבודה שלכם ידועות לנו היטב. מרשי הינחה אותי לפעול באמצעים משפטיים אם וכאשר תתפרסם כתבה אודותיו, אשר מכפישה ופוגעת בשמו הטוב".
2 . "תגובה מכחישה " – תגובה שבה המגיב מכחיש את הטענות נגדו, וטוען כי אינן נכונות. במקרה כזה מוטלת על הכתב ועל עורכיו החובה לשוב ולבחון היטב את הראיות העומדות לרשותם, למקרה שנפלה טעות, ולמקרה שיידרשו להגן על כתבתם בבית המשפט בתביעת לשון הרע. במידה שהמכחיש מעלה ראיות-שכנגד הסותרות את טענות הכתב, או גירסה שונה – חובה עליו ועל עורכיו לבדוק אותן היטב, ואסור להתעלם מהן. דוגמה 1) חבר הכנסת מסר בתגובה: "אין שחר לידיעה שלך. לא יכולתי לצאת מהמשביר בחיפה בלי לשלם על המכנסיים, כי לא הייתי כלל בחיפה בשבועיים האחרונים. הידיעה שלך פשוט מצוצה מן האצבע". דוגמה 2) סטפן דנקוביץ' מסר בתגובה: "שקר וכזב.
מעולם לא קראתי לאף שחקן בכינוי גזעני, ובוודאי שלא אמרתי את המילה 'ניגר' לאף אחד מהשחקנים".
3 . "אין תגובה", "סירב להגיב" – מצב שבו המגיב מסרב לענות לשאלות או נמנע מלהחזיר טלפונים או אימיילים, ללא נימוק כלשהו.
"אין תגובה" או "סירב להגיב" הן תגובות לכל דבר וענין, ולעיתים יכולות לחזק את אמון כלי התקשורת בפרסום (מכיוון שהן מעידות כי יתכן שלמגיב יש מה להסתיר ולכן הוא מעדיף "לשמור על זכות השתיקה"). דוגמה 1) שר הבטחון מסר בתגובה: "אני לא יכול לומר דבר וחצי דבר בקשר לאיראן". דוגמה 2) יו"ר הבנק הלאומי מסר בתגובה:
"אינני מגיב על עניינים הקשורים לחשבון הבנק שלי". דוגמה 3) לוסי דובינצ'יק: "אני לא מעוניינת לדבר על הזוגיות שלי".
4 . "תגובה עניינית, ידידותית או מעשירה" – מצב שבו המגיב מעוניין לשתף פעולה – בין אם מרצון לשתף במידע שברשותו מתוך אינטרס (להבליט את עמדתו), או מתוך חוסר ברירה (כדי להזים מידע או לשפר אותו). היא יכולה להמסר מאדם פרטי, או מגוף רשמי. התגובה הזאת תכלול עובדות, נתונים ומידע רלוונטי נוסף העשוי לתרום לכתבה. במידה שמידע זה סותר מידע המופיע כבר בכתבה – יש לבחון איזה מהמידעים נכון ומדויק יותר, זה שבידי הכתב, או זה שמסר המגיב. דוגמה 1) "אכן – קהל רב אמור להגיע לאצטדיון. אבל בדיוק מהסיבה הזאת הוספנו 20 אוטובוסים לקווים השונים. אנחנו נוציא כל עשר דקות 'שאטל' מהתחנה המרכזית ומחניון הלאום ושוטרים יכוונו את התנועה בשבעה צמתים סמוך לאצטדיון.
נשמח למסור לידיך את לוח ההסעות המפורט". דוגמה 2) "בית החולים תיחקר את האירוע ולעובד בוצע שימוע על-ידי הנהלת בית החולים ובו הכחיש את המיוחס לו בתלונה האמורה. כל פרטי התחקיר הועברו במלואם למשטרה. במקביל, הועבר הנושא לטיפול בנציבות שירות המדינה ובהנחייתה הושעה האח בשלב זה מעבודתו לשבועיים". 5. "תגובה מתחמקת" – מצב שבו המגיב מעוניין לברוח מתגובה עניינית, אך לא רוצה להצטייר כמי שמסתיר מידע. לפיכך הוא נוקט בטקטיקה של הסטה מהדיון העיקרי, או ערפול המידע, באופן שעלול לבלבל. במקרים רבים מומלץ על הכותב ליצור קשר עם המגיב בשנית, ולבקש "תגובת פולו-אפ", כדי לנסות ולהבהיר את התמונה. דוגמה 1) "אנחנו חייבים לבדוק כמובן את הטענות האלה. אנחנו לא שולפים תגובות מהשרוול. נברר מה היה שם ונחזור אליך מחר". דוגמה 2) השאלה:" האם ראש הממשלה תמך בתוכנית להקמת קזינו במצפה רמון, כאשר היה שר אוצר?". התשובה:
"ראש הממשלה לא עסק במכרז להקמת קזינו". (ההתחמקות כאן: ראש הממשלה לא נשאל אם הוא עסק במכרז, אלא אם הוא תמך בתוכנית באופן עקרוני…) דוגמה 3) השאלה: שאר בתי החולים סיפקו עבורנו מידע על תיירות המרפא. מדוע בית החולים שלכם מסרב?" התשובה:
בכל הקשור לשאלתך בעניין חופש המידע – אין אנו סבורים שבמסגרת חופש המידע עלינו להציג מידע מסחרי מהסוג הנדרש". (ההתחמקות כאן: הסירוב אינו מנומק. הוא סירוב אוטומטי ללא הסבר: "איננו סבורים"). פרק
8 -הכתיבה העיתונאית: פרשנות, מאמרים, ביקורת, כתיבה אישית ז'אנרים של ידיעות.
פרשנות- הפרשנות מספקת לקורא תשובות לשאלות כמו "למה", "איך" ו"איך זה משפיע עליי" ומסבירה את האירועים שמדווחים בעיתון.כתבת פרשנות מתחלקת בד"כ לשבעה חלקים:
1.
רקע- כיצד התפתחו הדברים עד האירוע הנוכחי?
2. הקשר- איך משתלב האירוע בשרשרת אירועים קודמים ומקבילים?
3. משמעות הדברים.
4. השוואה בין אירועים קודמים הדומים לנושא.
5. גורמים משפיעים- מי היו בני האדם שהיו שותפים לאירוע ומה היו שיקוליהם.
6. תפקוד- כיצד עשוי האירוע להשפיע על תפקודם של גורמים שונים?
7. סיכויים וסיכונים הנובעים מההתפתחות האחרונה.
הכתב מבין יש משו מעניין בידיעה, פרשנות רחבה יותר-הזהות של הפרשן חשובה מאוד.
חשוב לדעת שבכל ידיעה עיתונאית יש גם מימד אובייקטיבי וגם מידע סובייקטיבי של דעה.
פרשנות עשויה להכתב על ידי "עיתונאים מתמחים" (בעלי ידע ומומחיות בתחום המסוים הזה,  ובדרך כלל גם בעלי השכלה והכשרה מסודרת), על ידי "פרשנים מומחים שאינם עיתונאים" (מומחים לא עיתונאים, בעלי כושר ניתוח ויכולת ניסוח. המוניטין המקצועי של הכותב חשוב לא פחות מהתוכן) והאפשרות השלישית היא לקיים ראיון עם מומחה , שמצוטט ומשיב על שאלות של עיתונאי.
מאמר דעה- טקסט עיתונאי שכותבו מציג את עמדותיו ודעותיו.
מאמר ביקורת- מספק מידע על הצגה, ספר או מסעדה. הביקורת מרחיבה את הידע על נושא מסויים, ואף מספקת חוות דעת והדרכה מקצועית. היא מסייעת לקורא בקבלת החלטות צרכניות ומספקת לגורמים המבוקרים חשיפה ופרסום. יש להבחין בין שני סוגים של מאמרי ביקורת review, ועתידי- pre-view- אירוע צפוי, סקירה מקדימה.
מאמר כתיבה אישית- כתיבה מיוחדת  של כתבים- שייחודית להם ולסגנון הכתיבה שלהם. דוגמת יאיר לפיד, מאיר שלו. בתוך הכתיבה האישית מתקיימים הטור האישי- מאמרים המתפרסמים, בדרך כלל בתדירות קבועה, בעמודי המאמרים של העיתון והמדור האישי- מסגרת קבועה, שבה מפרסם הכותב את דבריו בסגנון אישי ואופייני לו, על חוויות אישיות.
מאמר מערכת-הדעה שמייצגת את העיתון (מה עיתון חושבת על מה שקורה) הקטע העיתונאי הסגנון המיקום זיהוי הכותב ידיעה עובדתי/ אובייקטיבי קונטרס (חלק) החדשות; מוספי כלכלה וספורט כותרות רלוונטיות; מרכיב עיקרי של ניוז כתבי חדשות וכתבי תחום פרשנות סמי-סובייקטיבי ניתוח עובדות ע"פ מידע והערכות בצמוד לידיעה בד"כ – בבוקסה התיוג "פרשנות" או ע"פ הכותב מומחה בתחום או כתב מנוסה טור אישי/ היה וראה/ היה שם/ טור צבע תיעול עובדות ומראות לצרכים סובייקטיביים/ אמוציונליים בצמוד לידיעה בד"כ בבוקסה התיוג "היה שם" או הצמדה לביי-ליין ("משה לוין עם החיילים בעזה") כתב בעל יכולות ביטוי בצבע ויכולות התבוננות כתבה אובייקטיבי עם נגיעות צבע ויצירתיות + תיזה מוספים שונים רוחב יריעה, משנה ארוך, כותרת מגזינית וכו' כתבי מגזין לסוגיהם. ביקורת סובייקטיבי לחלוטין בד"כ מיקום קבוע תיוג של אירוע תרבותי (טלויזיה, מופע, אוכל וכו') מבקרים מאמר דיעה סובייקטיבי עמודי הדעות כותרת "דיעות" וכו' פובליציסטים פרק
1 3- הקווים האדומים: חוק ואתיקה ·         פקודת העיתונות ·         צו איסור פרסום , איסורים מוחלטים ,איסורים מסויגים , איסורים מותנים , צנזורה פרק על עיתונות מקוונת  ·         מושגים שונים כגון : דפדוף, גלישה , דף הבית , סרגל ניווט, ארכיון , כותרת וכותרת משנה, קישורים , תגיות , טוקבקים , תגוביות , גלילה ראשונה , חלון מבזקים , מודעות פופ אפ, חלון צץ, כרזה, מודעות טקסט , בלוגים , רשומהפוסט, בלוגר, רשתות חברתיות, מיקרובלוגינג ·         מונחים שונים  של העיתונות המקוונת תוספות לסיכום :
·         הסיכום מכיל גם מגוון של 150 שאלות אמריקאיות כולל פתרונות שמופיעות במבחנים ·         מבחן לדוגמא + פתרון