ממן 11
שאלה 1
ישנן שלוש רמות ניתוח ביחסים בין-לאומיים : ברמת הפרט/יחיד, ברמת המדינה וברמת המערכת הגלובלית.
v     ברמת הפרט חוקרים את המשפיעה, כלומר את מקבל ההחלטות.
בחקירה מתמקדים במאפייניו האישיים, באמונותיו, ברקע ילדות ובתכונות אישיות. לפרט – מה בדיוק עומד למחקר – מה מעצב את אמונותיו וכדומה? – הורים, מורים, חברים, תפקיד וכדומה.
v     ברמת המדינה חוקרים את המדינה מבחינת מצבה הכלכלי, סוג משטר, סוגי קבוצות במדינה ומניעיה. ישנם מאפיינים נוספים ברמת המדינה – חסר.
v     ברמת המערכת הגלובאלית חוקרים את פעולות הגומלין של מדינות ושחקנים עולמיים שהתנהגותם מעצבות בסופו של דבר את המערכת הפוליטית הבין-לאומית וברמות הסכסוך ושיתוף הפעולה המאפיינות את הפוליטיקה העולמית. ברמת המערכת מתמקדים במבנה המערכת, מספר הקטבים וכדומה – חסר.
חלק זה מהווה מחצית משאלה ששווה 30%!! – יש להרחיב ולהעמיק.
רמת ניתוח שמתאימה לניתוח המניעים למהומות שקרו בצפון-אפריקה ובמזרח התיכון באביב 2011 היא רמת ניתוח ברמת המדינה. על מנת להבין מדוע התחילו המהומות צריך להבין על מה הן ומה רוצים להשיג מהן. ראשית, צריך לבדוק איזה שלטון מתנהל במדינה ומי הנשיא בכל המדינות הנ"ל יש נשיא? במדינה. שנית, לצריך לבדוק מהו מצבה הכלכלי של אותה מדינה, מהו מעמדה הצבאי, מה מצבה מבחינת האבטלה ותנאי מחייה. ושלישית, צריך לבדוק למה מתנהלים מהומות ואיזה קבוצות מנהלות אותן (ימין/שמאל…)רביעית, חשוב לבדוק מה מצבה של המדינה מבחינת היחסים הבין-לאומיים שלה, זאת אומרת האם המדינה שייכת לאיחוד האירופאי או לאומות מאוחדות, וכיצד רואים אותה בעולם השחקנים בזירות. כל המדינות בעולם "שייכות" לאו"ם, המזרח התיכון וצפון אפריקה לא שייכים לאיחוד האירופי – כך שנושא זה אינו רלבנטי + דיון בשחקנים לא מדינתיים כגון האו"ם והאיחוד האירופי = ניתוח ברמת מערכת ולא ברמת מדינה! המניעים למהומות במזרח-התיכון הם נגד שלטונו הדיקטטורי של הנשיא, נגד הקבוצה ההגמונית שמחזיקה במשרות השלטון ותפקידי הקצונה הבכירים בצבא ובשירותי הביטחון של המדינה, ובמחאה על אבטלה, שחיתויות והפגיעה בזכויות האדם במדינה.
הרמות האחרות (רמת הפרט ומערכת גלובלית) מתאימות פחות לחקירת מניעי המהומות, מכיוון שעל מנת להבין את המהומות עלינו להתמקד במדינה. חקירת היחיד לא תסביר לנו בגלל מה המהומות, אלא תספק לנו רקע על המנהיג ולמה הוא מנהיג את המדינה בצורה זו או אחרת ואת המניעים שלו לשלטונו.
מבחינת רמת המערכת הגלובלית אנו נוכל להבין מהו מעמדה של המדינה בזירה הבין-לאומית, ולא את הסיבות למהומות. לכן החקירה צריכה להיות על המדינה בסדר מבחינת הבחירה ברמה זו כרמת הניתוח המתאימה ביותר – הניתוח עצמו לוקה בחסר.
+ אין כאן התייחסות כנדרש למאמר המופיע בחוברת הקורס – חובה וחסר!
2 3/30 שאלה 2
לאור המאבק הבין-לאומי בהתחממות כדור הארץ, היחסים הבין-לאומיים נוטים להתנהל על פי עקרונות הגישה הליברלית.
הגישה הליברלית נוצרה לאחר מלחמת העולם הראשונה, והניחה, כי בני אדם אינם חוטאים או רשעים מטבעם, אלא שההתנהגות מזיקה נובעת מהסדרים מבניים המניעים יחידים לפעול לטובתם. תמציתו של הליברליזם בהדגשת השפעתם של רעיונות על …
5/5
מושגים – 18/20