ממן 12
שאלה 1, א לפי קסטלס, תרבויות מורכבות מתהליכי תקשורת בין אנשים לבין עצמם, ובין אנשים למוסדות חברתיים, וכל צורות התקשורת מבוססות, בסופו של דבר, על ייצור ועל צריכה של סימנים. מבחינה זו אין הפרדה בין מה שהוא סמלי לבין מה שהוא אמיתי. החידוש בסביבה הסימבולית החדשה המבוססת על תקשורת מתווכת מחשב הוא לא בוירטואליות שלה, שהיא בעצם מאפיין של כל סביבה סימבולית, אלא להפך – ביצירה של וירטואליות אמיתית. סביבה סימבולית היוצרת וירטואליות אמיתית מוגדרת על ידי קסטלס כמערכת שבה המציאות עצמה נשבית ומוטמעת לחלוטין בתוך תמונה וירטואלית שלא מהווה רק מדיום להעברת ניסיון, אלא הופכת לניסיון עצמו. כלומר החלל הוירטואלי הופך לדבר האמיתי, וכל מה שמחוצה לו, הופך להיות פחות אמיתי[M1] . "הוירטואליות האמיתית" שעליה מדבר קסטלס, באה לידי ביטוי בכתבה "פייסבוק בין שמיים וארץ", כאשר הייצוג של החוויה באינטרנט הפך לדבר חשוב יותר מאשר החוויה עצמה, ויתרה מזו, אם טיפוס הרים אינו מוצג ברשת, או מועבר אליה ישירות, אז הוא הופך לפחות מעניין או למשהו שאולי בכלל לא היה[M2] . לפי הכתבה, טיפוס הרים התאפיין פעם באידיאלים של טוהר, אינדיווידואליות, הרפתקנות, מחויבות, עצמאות והישגיות אישית. אך כיום, כאשר כל מטפס יכול לדווח על מעשיו בזמן אמת באמצעות אינטרנט, החוויה של ההימצאות לבד בשטח וכל האידיאלים שהיו פעם לטיפוס הרים נעלמים, ובמקומם מגיעים אידיאלים אחרים, כגון, דיווח מהסמארט-פון ישירות לפייסבוק, העלאת תמונות באופן ישיר, אפשרות מעקב ודיווחים מיידיים על הישגים או תנועה וכו'. כל אלה הפכו את חווית הטיפוס לוירטואלית ואמיתית בו זמנית, שכן כיום כל מטפס הרים משתמש בייצוג של החוויה ברשת אינטרנט, והייצוג עצמו הפך לחלק בלתי נפרד מהטיפוס. ואם הטיפוס אינו מתועד או אינו מועבר ברשת, אז זה כאילו שלא היה. וללא הוירטואליות האמיתית החוויה נעלמת איפשהו ולא ממשיכה להתקיים.
שאלה 1, ב רזניק וראסק, "אין די בנגישות", 1996.
במאמרם, "אין די בנגישות",  רזניק וראסק, מעלים את השאלה; כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיה על מנת לקדם את הקהילה הממשית. הם הקימו[M3]  מועדון מחשבים בבוסטון שהיו באים אליו נערים משכונות המצוקה ומקבלים נגישות לטכנולוגיה מתקדמת וידע כיצד להשתמש בטכנולוגיה הזו, כאשר לדעת הכותבים לא הטכנולוגיה היא העיקר, אלא הידע כיצד להשתמש בה. ולכן מה שהחוקרים עושים[M4] , זה מעניקים כלים לבני נוער על מנת שילמדו להשתמש בטכנולוגיה.
 המועדון יצר קהילה של לומדים, שהיא גם חוקרת וגם מתנסה, שבמהלכה מדריכים ובני נוער עבדו ביחד על פרויקטים. המסקנות שאליהם הגיעו החוקרים היו שהטכנולוגיה היא הכלי ואמצעי ללמידה. כלומר, הטכנולוגיה, היא כלי חשוב ביותר, אך הנגישות אליה אינה מספיקה,  שכן צריך ללמוד כיצד להשתמש בה. מכאן, המסקנה של החוקרים היא שהטכנולוגיה אינה בונה קהילות, כי עצם העובדה שהיא קיימת לא מספיקה, שכן צריך ידע על מנת לעשות שימוש בה. במילים אחרות, הטכנולוגיה היא האמצעי ללמידה וכלי ליצירת קהילה[M5] .     שאלה 2, א.
שלושה מודלים של רגולציה :
1.       רגולציה מבוססת שוק. רגולציה מבוססת שוק, או רגולציה עצמית, בנויה על כך שהכוחות התחרותיים בשוק התקשורת והמידע יהיו אלה שיקבעו, באמצעות האיזון בין היצע לביקוש, את הקצאת המשאבים. כלומר, חברות וארגונים פרטיים חופשיים לקבוע בעצמם את הסטנדרטים, את החוקים ואת פרקטיקות המסחר במידע, והלקוחות חופשיים ליצור מערכות …
ציון ממ"ן: 89
 [M1]נכון, אולם השתמשי במילים שלך והשתמשי במושגים אינטראקטיביות ומולטימדיה. ללא ניסוח במילים שלך, קשה לראות אם את מבינה את המושג.
 [M2]הדבר המשמעותי הוא שזה ככה גם עבור המטפס עצמו שבשבילו הקיום של החוויה בעולם הווירטואלי הופך למשמעותי יותר וממשי יותר מאשר החוויה בעולם הממשי 21/
5 .
 [M3]הם לא הקימו את המועדון.
 [M4]לא החוקרים אלא המועדון + השתמשי במושג "רהיטות טכנולוגית".
 [M5]נכון. הם מתייחסים גם לחיזוק של קהילות פיזיות וממשיות וגם להיווצרות של קהילות שלא על בסיס גיאוגרפי 23.5/
5 שאלה 1: 45/50