החטיבה לקרימינולוגיה- עבריינות והגירה – הגורמים לעבריינות  בקרב בני נוער עולים מבריה"מ תוכן עניינים:

1 .      מבוא
-..
3-4

2 .      מסמך רקע – מצוקת הקליטה של נוער עולה מבריה"מ –.. 5-8

3 .      רקע תיאורטי – עבריינות והגירה –.. 9-17

4 .      עבריינות בקרב בני נוער עולים מבריה"מ . 18-21
5.      דיון מסכם 22-
5
6 .      ביבליוגרפיה –.26-27
העלייה מבריה"מ לישראל ניכרה בשני גלים הגירה, האחד בשנות השבעים והשני בשנות התשעים. שני גלי ההגירה נבדלו זה מזה במאפיינים כגון אידיאולוגית העלייה, הזדהות העולים עם ישראל, וסיבות הדחף שהניעו את עלייתם. עולי בריה"מ שהגיעו ארצה משנות התשעים מונים כיום למעלה ממיליון נפש (למרות שהערכות טוענות כי שלוש מאות אלף מהם אינם רשומים כיהודים ) ומהווים כ – 13% מאוכלוסיית המדינה. מתוך כלל העולים, מאתים אלף ילדים ונוער מהווים 11% מקבוצת הגיל של הנוער בישראל. (מתוך ילדים בישראל, שנתון סטטיסטי לשנת 2003)    מודל קליטת העלייה מבריה"מ השתנה ממודל "כור ההיתוך" למודל "ההשתלבות" – מודל זה הניח אחריות רבה לגבי הצלחת תהליך הקליטה על כתפיהם של העולים והחברה הקולטת. "המים העמוקים" אליהם "נזרקו" העולים הציפו עקה בקרב העולים, וההתמודדויות עם שוני התרבויות, עם קשיי היום יום ועם מערכות החברות החיצוניות היה קשה עד מאוד.
   באוכלוסיית הנוער העולה התפתחה קבוצת "נוער עולה בסיכון" אשר הדיווחים על מצוקותיה החלו להישמע בשנות 93-94.
ההתמודדות עם ההגירה, גיל ההתבגרות, משבר הזהות וקונפליקטים בין המשפחה לסוכני החברות בארץ היו קשים מנשוא, ועקב נתונים בעיתיים (משפחות חד – הוריות, מצוקה כלכלית, קשיי שפה) ניכר היה כי קבוצה זו גדלה וכי סטייתה אל חיי עבריינות נוער היא כרוניקה ידועה מראש.