בבליוגרפיה
פרק 1- מקור המוזיקה. 3
פרק 2- חשיבות המוזיקה. 6
מוזיקה מייצרת סדר. 6
מוזיקה מעוררת.. 7
מוזיקה ותנועות גוף. 8
מוזיקה אוניברסלית.. 9
פרק 3- מוזיקה ומוח. 11
הקשר בין מוח, מוזיקה ורגש.. 13
פרק 4- צלילי היקום. 16
פרק 5-  טיפול במוזיקה. 20 השפעות מוזיקה על גוף ונפש.. 20 טיפול בכאב. 22
מחלת פרקינסון וריפוי במוזיקה. 22
טיפול  במחלות דמנטיות.. 24
סיכום ומסקנות.. 28
בבליוגרפיה. 31
נספחים. 36
מבוא
שיר או מנגינה יכולים להציף פרץ נוסטלגיה לגרום לנו לקום מהכיסא ולהתחיל לרקוד, מנגינה אחרת יכולה לרגש אותנו, להביא אותנו לריכוז במטלה ואפילו לבכות.
אנטוני סטור בספרו "מוזיקה ונפש" טוען שמוזיקה יכולה לגרום לנו להתעוררות ושינוי במצבי הרוח (סטור,1996). מהם אותם צלילים ומנגינות המשפיעים בעוצמה כה רבה על נפשנו וגופנו? כיצד מוחנו מגיב לצלילים מסוימים? למוזיקה יש עוצמות והשפעות רבות על הפרט ועל היקום ובעזרת סגולותיה של המוזיקה אפשר להשתמש בה כדרך טיפולית בבני אדם. בעבודה זו אפרט על מקורות המוזיקה ומשמעות המוזיקה, אסביר על תפקודי המוח האנושי בתהליך עיבוד המוזיקה , אסביר על צלילים עילאיים וכיצד הם משתלבים ביקום וכך אוכל לפרט כיצד ניתן להשתמש במוזיקב כדרך טיפולית.
שאלות מחקר:
–          מהי חשיבות המוזיקה בחיינו?
–          מה הקשר בין המוזיקה המוח האנושי והרגש?
–           כיצד ניתן להשתמש במוזיקה כדרך טיפולית?
הנחת המחקר: מוזיקה גורמת לנו לנוע. כאשר אנחנו נמציאים בפעילות המוזיקה משפרת יכולות, מכאן שמוזיקה מעודדת עשייה . למשמע מוזיקה אהובה הצלחתי להתרכז בכתיבת המחקר ואף להגיע לרמות חשיבה גבוהות ולריכוז. מוזיקה "שמחה" מעודדת במצבים של מצב רוח ירוד ואילו מוזיקה "עצובה " יכולה לשנות את מצב רוחנו ולהעלות זכרונות עצובים. מוזיקה מחברת , מעצימה את תחושת הביחד ואת תחושת השייכות, הרי בכל אירוע גם אם סתם מפגש חברתי יש מוזיקה ברקע . אם כן למוזיקה השפעה מיוחדת על גופנו ומצב רוחנו וידוע שהיום עורכים בעזרתה טיפולים רפואיים לאנשים מסוגים שונים. אם המוזיקה מעוררת את רגשותנו היא מסוגלת לאזן את מצב רוחנו ובהנחה שנפש בריאה מעודדת גוף בריא גם המוזיקה יכולה להוות כלי טיפולי.
שיטת המחקר: סקירת ספרות, ניתוח מחקרים.
פרק 1- מקור המוזיקה "אנחנו והמוזיקה קשורים בקשר טבעי כל כך שלא נוכל להשתחרר ממנה גם אם נרצה " (Boethius,1989). אין תרבות שאין בה מוזיקה , כמו רישום וציור. במקצת מציורי המערות הפרהיסטורים שהתגלו מתוארים אנשים רוקדים. חלילים עשויים עצם שנתגלו במערות הללו מצביעים על כך שאותם אנשים רקדו לצלילי צורה מוסיקלית כלשהי. אך המוזיקה עצמה שרדה רק מהזמנים שבהם אפשר היה לתעד אותה בכתב בזכות המצאת התווים או מהזמנים שבהם אנשים חיים יצרו מחדש את הצלילים ואת המקצבים שהנחילו אבוהתיהם לכן אין בידנו מידע על המוסיקה בתקופה הפרה היסטורית . המוסיקה או קולות מוסיקלים מסוג כלשהו שזורים ושלובים בחיי האדם ויש להניח שהם מילאו בפרהיסטוריה תפקיד נכבד מכפי שנוכל אי פעם לקבוע. אנתוני סטור בספרו " מוסיקה ונפש" מדבר על האומנות כחלק בלתי נפרד מהמין האנושי  עוד מהתקופה הפרהיסטורית אך בתחילת התרבות האנושית לא הייתה האומנות דרך לפריקת עודפי אנרגיה כפי שהניחו התיאורטיקנים הראשונים אלא היא עזרה לאנשים לשרוד וחיזקה את הכישורים הדרושים למלחמת הקיום. בהשוואה של אומנות וספרות למוזיקה, במוזיקה אפשר לראות דרך לתקשורת בין אנשים , אך לא ברור מה טיבה של התקשורת הזו. בדרך כלל המוזיקה אינה אומנות היצגית, היא לא מחדדת את תפיסת העולם החיצוני ואף אינה מחקה אותו פרט לכמה מקרים ידועים יוצאי דופן לדוגמא יצירות כמו "בריאת העולם" של היידן , או "הסימפוניה הפסטורלית " של בטהובן. המוסיקה אינה טוענת טענות היא לא מציגה תאוריות על העולם ואף אינה מוסרת מידע באותה דרך שעושה זאת הלשון (סטור, 1996).
חוץ משירת הציפורים ועוד אי אלו קולות שבעלי החיים משמיעים זה לזה,  קולות הטבע הם רעשים לא סדירים והם שונים מהצלילים המושהים, בעלי הגובה המוגדר שמהם יוצרים מוזיקה . לכן לצלילים המרכיבים את המוסיקה המערבית קוראים טונים: אלא הם יחידות נפרדות בעלות צורות קבועות שאפשר לחזור עליהן וליצור אותן מחדש. למרות שהמדע מסוגל להגדיר את ההבדלים בין הטונים השונים מבחינת גובה, עוצמה גוון וצורת הגל, אין הוא מסוגל לתאר את הקשר בין הצלילים היוצרים את המוזיקה. קיימים אמנם עדיין חילוקי דעות ניכרים ביחס למקורות המוזיקה, מטרתה וחשיבותה אבל כולם מסכימים שיש לה זיקה רופפת בלבד אל הקולות והמקצבים של עולם הטבע . מה שמייחד את המוזיקה מיתר האומנויות זה הקשרים חיצוניים אבל הואיל והיא קשורה מאוד אל הרגש האנושי אי אפשר לראות בה רק מערכת מבודדת של קשרים בין צלילים (סטור, 1996). ליאור ג'רבי טוען בספרו "מדע ומוזיקה" שאדם הוא יצור מוזיקלי . המוח האנושי והקוגניציה הם מוזיקלים , והרמוניים  וכך כל ביטויי המוח , למשל: מילים נאומים , תאוריות מדעיות , ספרות, שירה, מחזות , ציורים, סרטים וכן הלאה. כל הביטויים האלה , ביטויים תרבותיים חברתיים או ביטויים קיומיים , נשענים על מוזיקה או אקורדים מוזיקליים מבוססים על מוזיקה או אקורדים מוזיקליים. כך שבאופן בסיסי האדם הוא מוזיקלי . כשאנחנו מודעים לכך אפשר לשפר כל אספקט בחיים (Lior, 2013).
רבים השוו את המוזיקה למתמטיקה אבל במוזיקה אפשר להשתמש כדי לעורר את רגשות ההמונים, מה שאין  במתמטיקה (Hardy,1940)  . פיתגורס , בן המאה ה-6 לפני הספירה, אשר עמד בראש מסדר שנקרא "הפיתגוראים" עסק בין השאר בקשר שבין מתמטיקה למוזיקה. הפיתגוראים -השתמשו בכלי שנקרא מונוקורד. המונוקורד היה מורכב ממיתר אחד שנמתח מעל פיסת עץ. הם גילו שחלוקה של המיתר למשל לשניים , שנעשית על ידי פריטה של המיתר והנחת אצבע בדיוק במרכז המיתר תיצור צליל מסוים שונה מהצליל של המיתר השלם וכך גם בשליש המיתר וברבע וכן הלאה, כלומר בכל המיתרים מסתתרים עוד הרבה צלילים חבויים ששונים