הפקולטה למדעי הרוח תרבות הילד ונוער ילדי פרסומת: ייצוגי ילדים בפרסומות בישראל בחינת הבדלים בין תקופת טרום המדינה וימינו עבודת סמינר בקורס: ילדות וילדים במרחב הציבורי של התרבות העברית החדשה אם נתייחס לפרסומת כאל טקסט המביע רעיונות ואידיאלוגיות חברתיות נוכל למצוא בה מידע רב על המטרה של המפרסמים, ויותר מזה- נוכל למצוא בה מידע רב גם על הקהל אליו היא פונה.
במהלך במאה העשרים מצאו ילדים את עצמם יותר ויותר בחזית הצרכנית עד כדי כך שבימינו, כפי שמראה Lapierre (2008) כוח הקניה של ילדים בעולם המערבי מתחרה בתל"ג של רוב מדינות העולם השלישי.
מצב זה קשור לאופן בו הובנתה הילדות במהלך מאה השנים האחרנות.
החוקר הצרפתי פיליפ אריאס (1962) בחן את האופן בו השתנתה תפישת הילדיות מימי הביניים ועד המאה העשרים. הוא מצא כי בביטויי אומנות רבים בימי הביניים הוצגו הילדים כמבוגרים קטנים, כאשר הדבר היחיד שהבדיל בין דמויות של ילדים למבוגרים בציורים היה הגודל.
סגנון הכלכלה הפורדיסטי שהתפתח בראשית המאה העשרים דרש צרכנות בנפח גדול ביותר על מנת להניע את גלגלי הכלכלה התעשייתית החדשה. שינוי זה דרש את השתתפות כל בני המשפחה בתרבות הצרכנית החדשה (cross, 2000). כך הוכנסו גם הילדים בסוד הצרכנות ובהתאם החלו גם ההורים להתחשב בצרכי הילדים, כפי שבאו לידי ביטוי בעולם הצרכני החדש. עם זאת, מבנה המשפחה הויקטוריאנית הקשה על השינוי. הסיבה הראשונה לקושי היתה שבתרבות הוויקטוריאנית עשיית רווחים מילדים נחשבה לבלתי הולמת (Kapur, 1999). סיבה נוספת הייתה שתרבות צריכה שכזו היתה מנוגדת לתפישה הנפוצה על הורות באותה תקופה (Jacobson, 2004).
נראה אם כן, כי בחינת מקומם של הילדים בחברה והגישות השונות כלפיהם יכולה להיעשות דרך הסתכלות על תפישות של מבוגרים את תפקידם בעולם בכלל, ובעולם המסחרי-צרכני בפרט, והשינויים שעבר תפקיד זה במהלך המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת.
 עבודה זו מבקשת לבדוק כיצד באים לידי ביטוי ההבדלים בין ייצוגי ילדים בפרסומות מראשית המאה ה 20 בישראל של תקופת הישוב היהודי ופרסומות בנות זמננו במדינת ישראל הממוסחרת והצרכנית מכל כיוון.