פעילות גומלין בכיתה ממ"ן 12
שאלה 1 א' התנהגויות המורה שנמצאו במחקר של ג'ונסון, כמשפרות את חוסנם של התלמידים מהווים גורם חשוב ומשמעותי מאחר והם נכנסים לעולמו של הילד בגיל מוקדם ולאורך שנים. בנוסף לזאת יש גם לאירועים וגורמים פשוטים של היום יום חשיבות רבה ואלה מגייסים את החוויה היומיומית בבית הספר לרווחתם של הפסיכולוגית של הילדים . מטרת המחקר לבדוק מהן התנהגויות מורים המחזקות את חוסנם הנפשי של הילדים , מהן התנהגויות המחלישות את חוסנם.
הממצאים היו כמה התנהגויות פשוטות מצד המורים שמשפרות את חוסנם הנפשי של הילדים ויכולתם להתמודד עם בעיות:
קשר לאורך זמן עם מורים המכירים אותם, מתעניינים בהם כבני אדם ונמצאים שם עבורם כאשר צריך אותם. קשרים כאלו הושגו בבית ספר בהם מורה לימד כיתה לאורך שנים בבית הספר היסודי או כאשר היה לתלמידים מורה חונך למשך זמן. מורים השומעים את הילדים בצורה אמפאטית , מה שמראה אכפתיות לעומת מורים שאינם מתייחסים ברצינות לדברי התלמידים או מתעלמים מהם וספגו ביקורת נוקבת במחקר.
יש חשיבות רבה להוראה מתאימה של התכנים המרכזיים בתוכנית הלימודים. יש קשר הדוק בין הצלחה בלימודים והערכה עצמית חיובית. מורים שהשקיעו במאמצים כדי שתלמידיהם יצליחו הוערכו מאד על ידי ילדים שהוגדרו כחסונים נפשית ובמיוחד שנתנו להם תשומת לב מיוחדת במצבים קשים .
גישה חיובית שמחזקת את בטחון התלמידים ביכולותיהם וכתוצאה מכך משפרת את ההתמודדות עם קשיים כתוצאה ממשובים וזיכרונות חיוביים .
התערבות נכונה של המורה בזמן הנכון. מורים הוערכו חיובית על ידי תלמידים בעלי חוסן נפשי גבוה כאשר מנעו הטרדות מצד ילדים שניסו להתנכל מצד אחד ועזרו להם לקבל משאבים נצרכים כדי להתגבר על מגבלותיהם, כמו השגת מלגות או סיוע מסוג אחר.
לעומתם מורים שיכלו להתערב ולעזור, אך לא עשו זאת , הוערכו בצורה שלילית.
מורים שיצרו קשרים אנושיים אחרים כמו חוש הומור, זכירת ימי הולדת, מהווים כמורי מחזקי חוסן. מצד שני לא הוערכו מורים שחיפשו את השליטה או שהתהלכו בגאוותנות וחפשו להתעמת עם תלמידים .
נמצא במחקרו של ג'ונסון(2008), כי ההתנהגויות אשר מחזקות חוסן נפשי אלה הם מורים אשר נגישים לתלמידיהם, מקשיבים לבעיותיהם ולדאגותיהם, לוקחים אחריות על שליטת התלמידים במיומנויות בסיסיות של קריאה, כתיבה וחשבון. הם קשובים ואמפאטיים כלפי בעיותיהם וקשייהם של התלמידים ובמקביל מקנים להם כלים להתמודד עם אותן בעיות.
כמו כן הם עוזרים לאותם תלמידים להשיג משאבים נדרשים ומשתמשים בסמכותם כמבוגרים למנוע הטרדות לא רצויות . מה שחשוב ביותר הוא שאותם מורים מקפידים להיות אנושיים ביחסיהם עם התלמידים. דמיון בין התנהגויות המורים שעלו במחקר זה בין דמות המורה הטוב במאמר של מאייגן והרבר, עולה כי המאפיינים דומים וכי מורה טוב מתוך המאמר של מאייגן והרבר הינו :מורה טוב הינו מורה שמעודד את התלמידים, מקשיב למה שיש לתלמידים לומר, משבח את התלמידים כאשר הם עושים עבודה טובה, נעים, טוב לב וכן, עומד בדיבורו, מתייחס אל התלמידים כבני אדם .
למעשה ניתן לראות מאפיינים דומים של התנהגויות המורה כמשפרת את חוסנם של התלמידים במחקר של ג'ונסון לבין מורה טוב של מאייגן והרבר.
דבורה קובובי(1977), בדקה בהרחבה את תפיסת המורה ה"טוב" בעיני תלמידים בבית ספר יסודי. נמצא שהתנהגות המורה שתוארה כגורם להתנסות חיובית הייתה קשורה ביחס של מתן כבוד מצד המורה לתלמיד. יחס חיובי שאינו מותנה בהתנהגות התלמיד ובהישגיו הלימודיים ושאינו כרוך בהפליה בין תלמידים. כמו כן מורים שמצליחים להפחית רגשות פחדים מתוארים כמורים טובים. הבחנה בזהות …
שאלה 1 ב' אפיוני חוויית השהות בבית ספר, התלמידים המבקרים בבית הספר הם אפוא הצרכנים של מערכת החינוך – למענם הקימה החברה מערכת חינוך מקיפה וחוקקה את חוק חינוך חובה. התלמידים נמצאים בחדר הכיתה במשך חלק גדול מזמנם, למעשה רב הזמן הזה משעות הערות שלהם בבתי הוריהם. אחת השאלות המהותיות היא מהות החוויה שחווים תלמידים בשהותם בבית הספר, ומידת שביעות רצונם משהייה זאת. איפיוני בית הספר שמזכירים לג'קסון מוסדות טוטליטריים מהסוג של בית סוהר:
חובת השהות – תלמידים נמצאים במסגרת בית הספר הרבה מאד שעות לא מתוך בחירה. השתתפותו במערך הלימודים האינטנסיבי היא לא רצונית ומוגדרת כחובה. מאפיין זה מזכיר את השהייה במוסד טוטאלי כגון: בית סוהר בו האסיר חייב לרצות את עונשו או מוסד סגור כמו בית חולים פסיכיאטרי בהם השהייה חובה לפרקי זמן מסוימים.
המצאות בהמון … .V שאלה 2 א' מחקרם של פסקו וקרטר בודק 12 סוגי התערבות חברתית בקבוצת השווים לשיפור פעילות הגומלין בין תלמידים בעל יסודי. שאלת המחקר בדבר יעילות, כדאיות, התאמה ושימוש באסטרטגיות השונות הופנתה לאנשי חינוך . המחקר בדק פעילות גומלין בקרב תלמידים רגילים בהשוואה לתלמידים חריגים, בעלי פיגור, או מוגבלויות פיזיות כמו גם בינם לבין עצמם.
האסטרטגיות ההתערבות שנמצאו יעילות ושימושיות יותר הם:
תמיכה מיוחדת מצד המחנך במתן עזרה מקדמת לתהליכי הוראה למידה.
תמיכת היועץ – כדמות העוסקת בהקשבה ובמתן עצה טובה להצלחה ולקידום התלמיד לשם העלאת המודל ולשגשוגו בין כותלי בית הספר. וכמובן שההקשבה המתלווה של היועץ לצד זה מקדמת ומשפרת את חשיבותו וביצועיו של התלמיד.
תכניות עמיתים – שימוש …
שאלה 2 ב' מאמרה של הלינאן "דפוסי ידידות בכיתות פתוחות מסורתיות" מציגה את השאלה , האם נכון להסיק מסקנות ממצאים סוציומטריים , לגבי סוגי אלטרנטיבות לכיתות הלימוד הקיימות? המאמר טוען כי למבנה הכיתה יש תפקיד חשוב בקביעת דפוסי היחסים בין ילדים. מבנה הכיתה הכולל: סידור פיזי, חלוקה לקבוצות וטכניקות לימודיות מעודד אינטראקציה בין התלמידים. אינטראקציה זו משפיעה על היווצרות והתפתחות חברויות. דפוסי היררכיה , הדדיות. הסיבות למחקרה של הלינאן על סוציומטריה בכיתה פתוחה לעומת כיתה מסורתית הם: לבדוק סוציומטריה בכיתה פתוחה לעומת מסורתית תוך כדי התייחסות לשלושה משתנים: כמה בחירות יש בממוצע, בחירת זוגות לא סימטריים ושלשות לא טרנזיטיביים. תוך שילוב מחקרי אורך במחקר. הלינאן מתחה ביקורת על מחקרי העבר אשר לא לקחו בחשבון את מבנה הכיתה . לאור החסרונות שראתה במחקרי העבר בנתה מערך מחקר משלה בו שילבה בין כל המשתנים החסרים לדעתה. במחקרה השתמשו …V עבודה טובה