היבטים בקרימינולוגיה תרבותית- סמינריון מחקרי האם יש אלימה בין העולם הדמיוני,  בסדרת " הבורר " לבין הספרות שמתארת פשע מאורגן?
מספר קורס: 2-9360200-22
תוכן עניינים:

1 .       מבוא -עמ'
3
2 .       הגדרת הפשע המאורגן עמ' 7-4
3 .       רקע
היסטורי עמ'  9-8
4 .       פשע מאורגן ופשיעה מאורגנת -עמ' 11-10 5.       תיאוריות להיווצרות הפשע המאורגן 5.1 התיאוריה הפונקציונליסטית -עמ' 12
5.2 קונפליקט בין קבוצות ועבריינות עמ'
1 3-12
5.3 קונפליקט בין קבוצות ועבריינות עמ' מנהל עסקים-13
6 .       הפשע המאורגן הבינלאומי -עמ'  17-משפטים 7.       הפשע המאורגן בישראל -עמ' 20-18
8 .       ארגוני הפשיעה השולטים בישראל –עמ' 26-21
9.       שיטת המחקר בסדרת ה"בורר" –עמ' 27
1 0.   רקע
לסדרת ה"בורר" -עמ' 28
1 1.   הצגת הדמויות בסדרת ה"בורר" -עמ'
3 3-29
1 2.   מוטיבים מרכזיים בסדרת ה"בורר" והשוואתם למקורות
1 2.1  משפחה –עמ'
3 5-34
1 2.2  קפיטליזם עמ'36-35
1 2.3  פרשנות חופשית בעולם התחתון לחוק ההלכתי – עמ' 37-36
1 2.4  קודים פנימיים עמ'
3 8-37
1 2.5  אלימות –עמ'
3 9-38
1 2.6  מעמד האישה –עמ' 40-39
1 3.   ההיבט החוקי עמ' 41-44
מנהל עסקים.   סיכום ודיון עמ'
4 5-46
ביבליוגרפיה –עמ'
4 9-47
תקציר בעבודה זו אעסוק בתופעת הפשע מאורגן ונבדוק האם יש אלימה בין העולם הדמיוני,  בסדרת " הבורר " לבין הספרות שמתארת פשע מאורגן?
 פשע מאורגן הוא תופעת פשיעה המציינת צורה ייחודית של עבריינות מאורגנת ומקצועית, העוסקת בעיקר במתן שירותים בלתי חוקיים, על-פי רוב מונופוליסטיים, במטרה להשיג רווחים חומריים קבועים, תוך כדי הסתייעות בבעלי תפקידים מרשויות השלטון. בנוסף נעסוק בתיאוריות העוסקות בנושא הפשע המאורגן, נתייחס לפשע מאורגן בישראל וכן הפשע המאורגן הבינלאומי. כמו כן נציין את ארגוני הפשיעה השולטים בישראל.
קיימים יחסים דואליים של דחייה ומשיכה הנובעים מהכנות היחסית של ראש הפשע המאורגן, לעומת חוסר המוסריות ואי הליכה בתלם של האליטה השלטונית. התיאור הפנומנולוגי של הפשע המאורגן, וכתוצאה מכך הדיון התיאורטי בתופעה, כרוך לעיתים בוויכוח על עובדות שנויות במחלוקת, ובהתאם על פרשנויות הניתנות להן, הואיל ומצד אחד כמות הידע המדעי הקיים אודותיה הוא מועט יחסית, ואיכותו מסופקת – בעיקר בגלל הקשיים המתודולוגיים הרבים הניצבים בפני החוקר האמפירי, ומצד שני טמונה בה דרמטיות וסמליות רבה, אשר הניבו בין היתר ספרים וסרטים לרוב. כל אלו הביאו לא אחת, אצל חלק מהעסוקים בפשע המאורגן, לבלבול בין מושגים, לבניית מציאות, ובמקרים קיצוניים אף לטשטוש הגבולות בין הנצפה לנחזה.
בישראל, משפחות הפשע נחשבות לארגוני פשע בפני עצמם, שצצו בעשור האחרון והלכו והתעצמו עם השנים.
הם חודרים אל הרשויות המקומיות ואל הכלכלה הלגיטימית. מוצאן של משפחות אלו הוא מזרחי, הדת חשובה להן והם מקיימים את המסורת היהודית. עם כל זאת הם שייכים למערכת גדולה של פשיעה בתחומי ההימורים, הסמים, הזנות, דמי החסות, הסחיטה באיומים, "ההגנה", השתלטות על עסקים, הברחות והימורים, המנוגדים למוסר ולעשרת הדברות. ישנה תחושה כי ארגוני הפשע משגשגים והופכים את ישראל לשיקאגו.
כאשר, פונים לעסוק בז'אנרים השונים בקולנוע, מתבססים על תבניות חוזרות, אייקונים ואלמנטים מסוימים הנותנים לז'אנר את שמו והופכים אותו לייחודי. הקולנוע אוהב מאד את המאפיה, הפשע והגנגסטרים, כאשר סרטי המאפיה מאופיינים בעיקר על ידי מוטיבים המציגים מעמד האישה, קפיטליזם , משפחה, קודים פנימיים, ומעל לכול, הכבוד. כמו כן, לא ניתן להתעלם מהדרוויניזם החברתי של הז'אנר, הממחיש כי החזק שורד. על אף האמונה באלוהים והליכה בדרכי הדת, האדם הוא תוצר האבולוציה ותהליך של ברירה טבעית, ולא בחירה אלוהיתMitchell, 1995) ).
התקשורת בישראל/הטלוויזיה, מעצימה את משפחות הפשע. הצופים בישראל, כמו בעולם כולו, אוהבים לצפות בסדרות הפשע משום שזהו עולם המסקרן אותם, ההזדהות עם העולם של הטוב והרע. ולראיה: סדרת הדרמה "הבורר", הנותנת מענה לצרכים החבויים של הצופה הממוצע בישראל.                                                                                                                    קריאה מהנה!