מבוא לגישות ושיטות במדע המדינה.

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 13
מקצוע
קורס
מילות מפתח , ,
ציון 90
שנת הגשה 2013
מספר מילים 1958
מספר מקורות 1

תקציר העבודה

שאלה 1
  חזרו וקראו את הפסקאות העוסקות בניתוח התאצ'ריזם במאמרם של בוויר ורודס (פרק 6 בספר מס' 1). אילו זרמים פרשניים מבטאות המסורות השונות המבקשות להבין את היסודות עליו התבסס משטרה של תאצ'ר.   שאלה 2
די לנישואין בשבוע שעבר היתה חגיגה גדולה של שוויון וליברליזם: הנשיא אובמה הודיע שהוא תומך בנישואים של בני ובנות אותו מין ומברכים הגיעו מכל עבר, גם בארצנו הקטנטונת נישאו ברכות ונשמעו קריאות לאפשר נישואים כאלה גם אצלנו. אבל האמת היא שממש אין כאן שום סיבה למסיבה. ודאי שכל זמן שנישואים הם סטטוס המעניק פריווילגיות, מעמד חוקי והטבות כלכליות, הם חייבים להיות נגישים ואפשריים באותה מידה לכו-לם, בלי הבדל דת, גזע, מין, נטייה מינית וכו'. ולכן ברור שבמקומות שבהם אין לכל האזרחיות והאזרחים אפשרות להינשא, חייבים לתקן את המעוות ולהעניק להם את השוויון האזרחי הבסיסי הזה. אלא שזאת בדיוק הבעיה. החברה והמדינה המודרניות ממשיכות להעניק הטבות כלכליות, מעמד חוקי וגישה לילדים על בסיס נישואים, סידור חשוך שהומצא לפני עידנים, כשלנשים לא היה מעמד שאלה 3
חזרו וקראו את הפסקה האחרונה, העוסקת ב 'תרופה מבפנים', במאמרו של בו רותסטין, האם מדע המדינה מגדל ברברים מיומנים טכנית (מדריך הלמידה ע"ע 242-
5 5). איזו תרומה ייחודית יש למחקר הנורמטיבי בתחום חקר הפוליטיקה, האם התרומה מתמצה רק במניעת גלישה אפשרית לאותה ברבריות מלומדת?
בתשובתכם הסתמכו גם על מאמרו של סטיב באקלר (פרק מס' 9 בספר מס' 1)   בכל אחת מהשאלות להלן קיימת תשובה שאפשר לראותה כתשובה הנכונה ביותר. עבור כל אחת מהשאלות להלן, רשמו בדף התשובות שלכם את התשובה שהיא, לדעתכם, הנכונה ביותר (לדוגמה: שאלה 1. תשובה א). נמקו בקצרה (3-4 שורות לכל תשובה) את בחירתכם (5 נקודות לכל תשובה הכוללת נימוקים בנוגע לבחירתכם תוך התייחסות גם לתשובות שהחלטתם כי הן לא נכונות).     שאלה 4
חוקרי זרם הפוזיטיביזם הלוגי טוענים כי למחקר הנורמטיבי אין מקום בתחום חקר הפוליטיקה כי: א. שאלות נורמטיביות אינן 'מעניינות' ולכן תחום המחקר מיותר. ב. המחקר הנורמטיבי כבר מיצה את תרומתו לחקר הפוליטיקה . ג. לא ניתן להעמיד רעיונות נורמטיביים למבחן מחקרי אמפירי. ד. תחום חקר הפוליטיקה כבר מגוון דיו ואין צורך להוסיף אליו גם מחקר נורמטיבי. שאלה 5
צוות חוקרים בוחן את התגבשות תנועות המחאה של קיץ 2011 בישראל, החוקרים בצוות היו פעילים במחאה, והם מנסים לזהות את המאפיינים התרבותיים הייחודיים המתפתחים בקרב. אם נניח כי חוקרים אלה מחזיקים בגישה פרשנית, לאיזה זרם הוא מקורבים? א. הפוסט- מודרני. ב. האתנולוגי. ג. ההרמנויטי. ד. הרציונלי.
ממן 13 – גישות ושיטות במדע המדינה .
שאלה מס' 1 :  המסורות השונות המבקשות להבין את היסודות שעליהם התבסס משטרה של מרגרט תאצ'ר מבטאות תפישות פרשניות שונות :
בעיני המסורת הטורית השמרנית –  המדברת על שימור הסמכות המסורתית, בתקופתה של  תאצ'ר העיסוק היה בעיקר בענייני המפלגה אשר  התעסקה בהישרדותה בבחירות. המפלגה שמרנית ראתה במשטרה של תאצ'ר סדקים בשימור הסמכות המסורתית,וכי היא אינה מנהיגה שמרנית אמיתית.קידום האינטרסים היה לטובת המפלגה ולא טובת כלל האזרחים.
המסורת הליברלית- דחפה לשיקום השווקים שנפגעו עקב התערבות המדינה. היפוך מגמת שקיעתה של בריטניה – הממשלה דבקה בעקרונותיה והוכיחה כי היא מחויבת לחופש אשר יניב צמיחה ושגשוג כלכלי.התערבות המדינה מחבלת ומשבשת את השגשוג,שווקים חופשיים הם המסלול לצמיחה.
המסורת הויגית הליברלית  – אשר תמכה בסחר חופשי,ובמתן חופשים וחירויות שונות,ובראיית הפרלמנט כעליון.הנהגה חזקה ואידיאולוגיה ברורה מניבות סדר יום פוליטי חדש. המסורת הסוציאליסטית-תפקיד המדינה בפתרון משברי הקפיטליזם.כישלון המדינה ההתפתחותית. התאצ'ריזם הוא תגובה מקומית למשבר זה והוא סובל מסתירות פנימיות,המשבר של בריטניה היה שכמדינה בעלת שוק חופשי קפיטליסטי לא הצליחה להפוך למדינה התפתחותית,ולהסתגל לגלי החדשנות הטכנולוגית והמוסדית. הנהגת הכלכלה החופשית לא עמדה ביחד עם מדינה חזקה ומתערבת,והשפל הכלכלי לא הלך עם הסחר החופשי הליברלי.תחלואי העולם  הביאו את האדם המערבי לפיתוח חשש עמוק מהמודרניות האוניברסאלית.
המסורות שעליהן התבסס משטר זה בבריטניה מבטאות את הסובייקטיביות ואת הרציונאליות.אנשים שונים מאמצים אמנות ופעולות שונות על רקע אותו מבנה חברתי עצמו.כדי להתקיים במרחב הסביבתי סובייקטיביים יחידם מחליטים באילו אמונות להחזיק ואילו פעולות לבצע.הפרט מסוגל לחשוב ולהחליט מעבר לתבנית החברתית המסורתית.הוא מצויד ביכולת לבחור אמונות ופעולות מסוימות שיש בכוחן לחולל שינוי במבנה החברתי.יש מסורות שונות שפותחו על ידי אנשים שונים בתקופות שונות.מן המסורת נוצר המבנה החברתי כשיש גם לעיתים דחייה של אותה מסורת.הן מועברות מדור לדור וכן בארגונים ורשתות .המסורות אינן מקובעות-