שאלה 1
   האם רעיון ההתפתחות הפרוגרסיבית אקלקטית של חקר הפוליטיקה שאותו מציג אלמונד במאמרו, מדע המדינה תולדות התחום (המאמר הפותח את מדריך הלמידה) מבטא עמדה אונטולוגית ואפיסטמולוגית מובחנת? בתשובה יש להציג בקצרה את רעיון ההתפתחות הפרוגרסיבית אקלקטית, את משמעות המושגים אונטולוגיה ואפיסטמולוגיה ודיון בשאלה.
 שאלה  2 :
דמוקרטיה, פיתוח והמערכת העולמית כדי לברר לעומקו את הקשר בין פיתוח (כלכלי טכנולוגי) ודמוקרטיה עושים מבצעי המחקר שימוש בממצאי פנל (תוצאות מחקרים חוזרים) הנוגעים לממדים של פיתוח ושל דמוקרטיזציה, מראשית המאה ה-19 (תקופה בה כמעט ולא היו משטרים דמוקרטיים) וממשיכים עד לסוף המאה העשרים. הממצאים מראים על קשר מובהק וחיובי בין [עליה] בהכנסה [המבטאת את המשתנה של פיתוח] ובין השינוי המשטרי לכיוון דמוקרטי וביסוס של משטר זה. אם זאת התוצאות מראות כי השפעת המשתנה של הכנסה אינה אחידה, עליה ברמות הכנסה משפיעה מעט יחסית על דמוקרטיזציה במדינות מפותחות (שהן ממילא גם דמוקרטיות יותר) לעומת ההשפעה במדינות פחות מפותחות. גם המשתנה של מבנה המערכת הבינלאומית בתקופה נתונה נמצא כמשפיע על הקשר בין פיתוח ודמוקרטיה, במערכת שבה מדינות דמוקרטיות הן הגמוניות נמצא תהליך דמוקרטיזציה מואץ ואילו במערכות בהן המשטרים האוטוריטאריים הגמוניים השינוי לכיוון הדמוקרטי איטי. Carles Biox (2011) Democracy, Development, and the International System. APSR, 105:4, pp.809-  826.
  א. הציגו והסבירו את הגישה ההתנהגותית בהתייחס ל:
1 . הנחות היסוד ושיטות הניתוח
2 . הציגו ביקורת מרכזית אחת המופנית כלפי גישה זו- תוך ציון מקור הביקורת. ב. עד כמה המאמר המוצג בקטע עולה בקנה אחד עם הגישה ההתנהגותית? נמקו את תשובתכם על פי הקטע ובהתבסס על מאמרו של דייוויד סאנדרס (פרק מס' 2 בספר מס' 1 ).   בכל אחת מהשאלות להלן קיימת תשובה שאפשר לראותה כתשובה הנכונה ביותר. עבור כל אחת מהשאלות להלן, רשמו בדף התשובות שלכם את התשובה שהיא, לדעתכם, הנכונה ביותר (לדוגמה: שאלה 1. תשובה א). נמקו בקצרה (3-4 שורות לכל תשובה) את בחירתכם (5 נקודות לכל תשובה הכוללת נימוקים בנוגע לבחירתכם תוך התייחסות גם לתשובות שהחלטתם כי הן לא נכונות).   שאלה 3
האם חוקר המחזיק בעמדה אונטולוגית יסודנית יכול להשתייך לזרם האפיסטמולוגי הפרשני? א. כן, כי אין קשר בין עמדות בהקשר האונטולוגי והאפיסטמולוגי. ב. כן כי עמדה יסודנית עולה אינה מנוגדת לנתיב המחקרי הפרשני. ג. לא, כי עמדה יסודנית תשלול נתיב מחקרי פרשני. ד. לא, כי העמדה האונטולוגית נגזרת מן ההשקפה האפיסטמולוגית.   שאלה 
4 עיקרון ההפרכה הוא מרכיב מרכזי של הגישה ההתנהגותית כי :  א. בעזרתו ניתן לבחון את כלל הראיות בכל מקרה מחקרי נתון.  ב. הוא מאפשר מבחן אמפירי בו השערות יכולות להימצא לא נכונות.  ג. באמצעותו ניתן לאשש כל השערה.  ד. הוא מרכיב מרכזי של העמדה האנטי יסודנית.
                                                מטלת מנחה  11 – מטלת חובה שאלה מס' 1 : מאמרו של אלמונד לדעתי מבטא עמדה אונטולוגית אפיסטמולוגית שכן היא פרשנית מצד האפיסטמולוגיה ואנטי יסודנית מצד האונטולוגיה.לפי שיטת המודל שלו האדם איננו מכונה והפוליטיקה היא ישות חיה ותוססת,דינמית ופלו אידית אשר ניתן להסיק ממנה תפישות ולהשוותה לתרבויות שונות,ומנהגים שונים וייחודיים ולתת לה רבגוניות של היבטים ומשמעויות,ואפשר לבסס קשרים קבועים בין תופעות חברתיות .העולם אינו מובנה חברתית והתופעות החברתיות הן המכריעות את הכף.אך מאידך הוא מגיע ממקום אישי ומבין שלאנשים יש צרכים ואינטרסים שונים אשר כל אחד מנסה למשוך לרצונותיו.יש אמת (עפ"י הגישה הפרשנית)ותפקיד בני האדם הוא למצוא אותה ולתת לה פרשנות לכן תפישתו האונטולוגית יסודנית והאפיסטמולוגית פרשנית.חקר מדע המדינה-מתחיל בתקופה הקלאסית (לפני ימי הביניים) בעיקר ביוון. תקופת ימי הביניים עצמה הייתה תקופה בה הכול היה תחת שלטון הכנסייה ובאופן יחסי לתקופות אחרות זו תקופה שאין בה התפתחות אנושית גדולה אלא "דריכה במקום".
לאחר מכן, בתקופת הרנסנס החלה התפתחות עולמית ואז גם התחדשה ההגות המדינית בעיקר בתיאוריות הנורמטיביות. בתקופה זו המרכז עבר מהכנסייה אל המלך והחלה תקופה אבסולוטית. ימי הביניים מגוון הנסיכויות והרפובליקות שהתקיימו באותן שנים,המלחמות,הכיבושים,המהפכות,והחדשנות המוסדית גירו את מחשבתם של הוגים רבים אשר חקרו וכתבו עליה רשמים וממצאים.היא ראייה מערבית בעיקרה. לאחר מכן החלה תקופת הפרלמנטים. גל מדיני- מוסדי  (המאה ה18-19)מתחילים לבנות את החוקים במקביל הוא עוסק גם בהיבט המוסדי- אלו מוסדות הנצרכים למדינה (ממשל, פרלמנט, בתי משפט וכ"ו).
מחקר זה הוא מחקר התרשמותי. הוא מגיע מהפרשנות של החוקר. מחקר זה התמקד בעיקר באירופה, שם נמצאו רוב האוניברסיטאות והחוקרים. בתקופה זו המחקר עדיין עסק ברמת מיקרו ולא ברמת מקרו. ב18משפטים הוקמה הקתדרה הראשונה ללימודי ממשל ופוליטיקה. ב1880 הוקם בית ספר לממשל ופוליטיקה, (שניהם באוניברסיטת קולומביה). בניגוד למרכזים באירופה,בקביל התחוללו מהפכות תפישתיות בנוגע לחקר המדיני בהן,המהפכה הביהיורלית- מדעית: באמצע המאה העשרים התרחשה מהפכה כפולה- גם במהות וגם במתודה. במהות- שינוי בעצם השאלות. במקום עיסוק בשאלות פורמאליות-במוסדות עיסוק בחברה עצמה ובהתנהגות האנושית של החברה ושל המנהיגים. הגישה פוסט- ביהוריולית:
הגיעה מהביקורת על הגישה הביהויורלית והתפתחה בשנות השבעים. הגישה טענה שניתן לחקור אך לא לצפות לתשובות מדעיות של 100%. ישנו מכנה משותף אך אין שיטתיות. הגישה פוסט-מודרניסטית אשר התפתחה החל משנות השמונים של המאה העשרים וקבעה כי תיאוריות אלו כופרות בידע האנושי הקיים ומטילות ספק בקיומן של מציאות ואמיתות. גישות אלו הן בעיקרן גישות ספקניות העוסקות בביקורת. האמת והמציאות הן בעיני המתבונן בלבד. האפיסטמולוגיה האונטולוגיה הן תפישות הנגזרות אחת מן השנייה אך יש הפרדה ביניהן בנוגע לאמת התפישתית. האונטולוגיה היא תורת ההוויה. היא שואלת  "מהו היש?" "האם יש מציאות בחוץ מעבר לבני האדם. האונטולוגיה מתחלקת לאונטולוגיה יסודנית ואנטי יסודנית. האונטולוגיה שואלת האם מתקיימת  "מציאות" אובייקטיבית נתונה? האם יש במציאות דבר סדור? הגישה היסודנית טוענת כי יש בחוץ מציאות נתונה. מתקיימים קשרים לוגיים בין דבר אחד לאחר, לאמת יש ערך מוחלט, יש אמת אובייקטיבית ללא קשר לידע שלי על…