שאלה 1:
       מה היו החידושים ההלכתיים של תנועת המודרניזם האסלאמי וכיצד תרמו חידושים אלה לחילון המשפט המוסלמי בכלל ,ודיני המשפחה בפרט ? ( הסתמכו בתשובתכם גם על יחידה 4 סעיף
4 .8.3) .
ממחצית המאה ה 19 נמצאה ההלכה המוסלמית בארצות האסלאם בנסיגה מואצת , המשפט המוסלמי נדחק מפני חקיקה חילונית מודרנית תהליך הנסיגה היה בשני שלבים :
בשלב הראשן ממחצית המאה ה 19 ועד למלחמת העולם הראשונה , נחקקו חוקים חילוניים בתחומי משפט שונים כגון מסחרי ופלילי .
בשלב השני בעשור השני של המאה ה 20 נחשפו דיני המעמד האישי להתערבות המחוקק החילוני .
החקיקה החילונית המודרנית נעשתה בהשראה ובדרך של אימוץ מערכות חוקים שלמות ממקורות אירופיים , בראשיתה היא נועדה להשלים את השריעה אך לא לבטלה . עורכי הרפורמות בחרו בהתחלה לאמץ מערכות משפט שלמות מן המערב בלי לוותר פורמאלית על תקפותו של המשפט המוסלמי באותם תחומים . המודרניסטים דרשו להשתחרר מהתקליד ולהסיר את המחיצה שסגרה הרמטית על המשפט המוסלמי , להחזיר להלכה את חיותה ולהופכה לתורת חיים.הם תרמו לרפורמות בדיני המעמד האישי למרות כל הקשיים הכרוכים בשינוי זה הם ביקשו לעצב מחדש את הנורמות ההלכתיות על רקע הצרכים החדשים והמוסר החברתי בזמן המודרני ,הם ביססו את עמדתם על ההבחנה שעשו המודרניסטים המוקדמים בין אמיתותם הנצחית של דיני הפולחן ( העבאדאת) לבין הגמישות של רבים מהדינים העוסקים בענייני היחסים שבין האדם לחברו ( מעאמלאת) כך יכלו לטעון כי רפורמה חברתית אינה רק הכרחית כי אם גם אפשרית .
הרפורמה בענייני מעמד אישי נעשתה באמצעות מנגנון הקודיפיקציה שהפכה את השריעה ממשפט יוריסטים ( משפט של מומחי הלכה עצמאיים – עלמאא) למשפט סטטוטורי ( משפט של רשות מחוקקת , לאומי טריטוריאלי ) לעומת אסלאמי אוניברסאלי –
שאלה 2 :
מה היו הגורמים שהפכו את תנועת " האחים המוסלמים" לגורם של קבע בנוף המצרי ? מה היתה השפעתה של התנועה על ההתפתחויות ההיסטוריות בארצות שכנות?