מטלת מנחה) ממ"ן 15 ( שאלה 1
א.
בדבריהם של אחד-העם וחיים חיסין נשמעת ביקורת כלפי המתיישבים היהודים בכל הנוגע למערכת היחסים בינם לבין שכניהם הערבים. הסכסוכים והמחלוקות נוצרו, על-פי השקפתו של חיסין, מהעדר ידע ומחוסר הבנה שבין שני העמים. היהודים, לטענתו, הפגינו בראשית דרכם בארץ-ישראל שחצנות רבה כלפי הערבים, ואילו בעיני הערבים היו העולים החדשים מוזרים מאוד ובעיקר מנהגיהם ולשונם (יידיש או רוסית). טענות דומות על שחצנות וגסות-רוח נשמעות גם מפיו של אחד-העם: "…והנה מתהלכים עם הערביים באיבה ואכזריות, משיגים גבולם שלא בצדק, מכים אותם בחרפה בלי כול סיבה מספקת, ומתפארים עוד כי כן יעשו, ואיש אין אשר יעמוד בפרץ ויעצור בעד הנטייה הבזויה והמסוכנת הזאת". מתיאורים אלה משתקפת מערכת יחסים של מלכים ועבדים, מדירים ומודרים, נעלים ונחותים. חיסין מנתח את הסיבות לשינוי שחל במערכת היחסים שבין היהודים לערבים: "ביחס העוין של הערביים למתיישבים אשמים הם עצמם, והם ראויים לו בהחלט… לעברים יש דעה טובה מדי על עצמם, והם בזים יותר מדי לערביים. תחת לעורר יחס של כבוד לעצמם באורח חיים טהור, בקור רוח וברדיפת צדק מחמירה, הם סיגלו לעצמם יחס של שחצנות, של מיאוס ושל שרירות לב קיצונית כלפי האוכלוסים המקומיים".
ב. בעקבות התנהגות המתיישבים, החלו הערבים להגיב בתוקפנות. מקרה אחד שמציין חיסין, מספר על ערבי שירה בלילה בגדרה בעלם ששמר על גורן המושבה. מאז אותו אירוע, פחדו המתיישבים היהודים לשמור "מחשש …
שאלה 2
א.
אחד הבדלים בתפיסת מרחב ורכוש שבאו לביטוי במוקדי העימותים בין האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל לבין המתיישבים הציונים היה נושא רכישת הקרקע: בעיה טעונה מתח מוסרי הייתה זו של האריסים הערבים וזכותם על הקרקעות שמכרו האפנדים. האריסים עיבדו את הקרקע כמה דורות, ורבים מהם היו בתחילה בעלי אדמות, אך נאלצו למסור אותן לאפנדים, בעלי-חובם.
הם ראו את האדמות כרכושם, והבעלות המשפטית עליהן לא עניינה אותם כל עוד ישבו עליהן, עיבדו אותן והתפרנסו מהן. העברת …