פרק
1 – שלוש הגדרות בולטות ל"שיח" בעולם האקדמי פרק
2 – שיח, עולם ואידאולוגיה: פרפרזות ותרגומים; השערת ספיר-וורף; תיאוריית המטאפורות הקוגניטיביות; גישות תאוריות וגישות ביקורתיות; חקר שיח ביקורתי; האידיאולוגיה של השפה עצמה; "מטאפורת הצינור"; שתיקות – הדברים שאינם נאמרים.
יחידה
3 – מבנה השיח: מבנה הנרטיב;  אלן בל – "מספרים סיפורים"; חדשות "רכות" ו"קשות"; ג'ואנה ת'ורנבורו וריצ'רד פיצג'רלד – בניית החדשות בתבנית של קטגוריה, פעולה וסיבה; קרן טננבוים-וינבלט – "הסיפור שאינו נסגר"; התהוותו של ארגון שיחה; מיכל חמו – "ניתוח אינטראקציה בשיח משודר"; גישת חקר השיחה: שיח מוסדי ושיח טבעי; חקר שיח משודר; מיכל חמו – "אולפן שישי" כמקרה מבחן – חדירת דפוסי שיח "טבעיים" אל השיח החדשותי המוסדי; מידע מוכר ומידע חדש, וארגון המשפטים: קישוריות ולכידות.
יחידה
4 – המשתתפים בשיח: יחסים, תפקידים, זהויות: כוח וקהילה; צורות אינדקסיקליות; עמדה; סגנון; תפקידים חברתיים והרכב המשתתפים; מיצוב; קהל, נימוס והתאמה; תיאוריית ה"עיצוב עבור קהל"; כלל הפורמליות; כלל הזהירות; כלל השוויון; זהות, חברתיות והזדהות.
יחידה 5 – טקסטים קודמים, שיחים קודמים: אינטרטקסטואליות ואינטרדיסקורסיביות; "ניכוס"; חזרות בשיחה; מישלב וסגנון; סוגה; מסגרות ועלילות; יחידה
6 – שיח וערוץ: אוראליות ואוריינות; אוריינות ואידיאולוגיה של השפה; תקשורת וטכנולוגיה; ערוץ התקשורת ויחסים בין-אישיים; שיח מולטי מודאלי.
יחידה 7 – כוונה ופרשנות: פרגמטיקה; רמזי הקשר; סמני שיח; תיאוריית ההשתמעויות השיחתיות של גרייס; תיאוריית פעולות הדיבור של אוסטין וסרל; מודל הנימוס של בראון ולווינסון; אסטרטגיות רטוריות; המודל של הבלשן רומן יאקובסון.
סיכום קורס שיח התקשורת שלוש הגדרות בולטות ל"שיח" בעולם האקדמי:
1.         הגדרה מוחשית המתייחסת לכל יחידה לשונית מרמת הפסקה ומעלה. מקורה של הגדרה זו בתחום הבלשנות, ובמסגרתה חוקרים בוחנים את הדרכים שבהן משמעויות נוצרות בטקסט כמכלול.
2.         הגדרה מופשטת המתייחסת לכל הטקסטים בתחום מסוים, כולל המוסכמות, הערכים והכללים המשמשים ליצירתם ולפיענוחם. כך למשל "שיח מערכת ההשכלה הגבוהה" כולל את מכלול הטקסטים האקדמיים, ספרי הלימוד האקדמיים, הדרכים בהן משתמשים בשפה בכיתה, במבחנים, בתרגילים, בשיחות ובמיילים בין מרצים וסטודנטים ועוד… במסגרת זו ניתן לדון גם על המוסכמות לניהול הטקסטים הללו ולפירושם. הגדרה זו היא סוציולוגית ונשענת על המשגותיו של מישל פוקו בנוגע לשיח ולאופן שבו הוא מבטא יחסי כוח חברתיים.
3.         הגדרה המגשרת בין שתי ההגדרות הראשונות הינה התייחסות לשיח כאל שימוש בשפה בהקשר – כלומר, כל הדרכים שבהן השפה משמשת להשגת מטרות חברתיות, התהליכים שבמסגרתם שפה מיוצרת ומתורגמת למשמעות והאופן שבו השפה מתכתבת עם כל מעגלי ההקשר השונים שבתוכם היא ממוקמת. הגדרה זו מקורה בפילוסופיה של הלשון ובתחום הפרגמטיקה. הגדרה שיח לפי הקורס שלנו – •           שימוש בשפה בהקשר •           מימוש בפועל של פעולה תקשורתית באמצעות שפה הדגש הוא על השימוש של השפה בפועל ולא על השפה כמערכת תאורטית הקיימת בספרי לימוד. השימוש בשפה לעולם לא מתבצע בחלל ריק – הוא תמיד ביצוע של פעולה בתוך הקשר ולא ניתן להבינו ללא הבנת ההקשר…