שאלה
1 :
א. על פי יהודה באוור המונח ג'נוסייד או רצח עם מתייחס להשמדה מוחלטת של עם על ידי קיפוח כלכלי, תרבותי ופוליטי, וכולל רצח המוני של האוכלוסייה הנמצאת תחת כיבוש. מונח זה מסביר את גורלם של הפולנים, רוסים וצ'כים. האומה הפולנית איבדה כשלושה מיליון איש בשואה והאומה הרוסית מספר דומה. על פי באוור ג'נוסייד הוא חיסול של קבוצה לאומית, חיסול או הרחקה, אבל לא רצח טוטאלי.
המושג שואה מתייחס לרצח טוטאלי ומתכונן, כפי שקרה ליהודים במלחמת העולם השנייה או לארמנים במלחמת העולם הראשונה. על פי באוור המונח שואה שונה מג'נוסייד מכיוון שבשואה היה רצח טוטאלי על בסיס אידיאולוגי, האידיאולוגיה הייתה טוטאלית בכך שביקשה לתת פירוש אחר לקיום האנושי. היהודים מילאו חלק חשוב מאוד באידיאולוגיה הנאצית. האידיאולוגיה הנאצית הייתה מבוססת על דארוויניזם חברתי שסבר כי תולדות האנושות נקבעות על ידי מאבק פיסי בין קבוצות. זכותם הטבעית של החזקים ביותר, החסונים ביותר גופנית שהם גם הטובים ביותר היא לשעבד אחרים ולהם הזכות ה"טבעית" לחסל את כל העומדים בדרכם. החזקים ביותר הם אלה אשר שמרו על "הטוהר" שלהם ולא התערבו עם זולתם.
ההבדל המשמעותי בין ג'נוסייד לשואה הוא לא רק בהיקף אלא גם באופי. תהליך ההתדרדרות מרצח המוני לרצח עם, שהוא בעצם רצח המוני סלקטיבי שמטרתו השמדה טוטאלית מראה באופן ברור את ההבדל בין שני המושגים.
ב. כאשר בוחנים את יחס השלטון הנאצי ליהודים, הסלאבים והצוענים ניתן להתייחס למספר תחומים:
1.
יחס הנאצים לשלושת הקבוצות על פי מעמדם בהיררכיה האנושית.
2 .
הגדרת טיפול הנאצים בכל אחד מהקבוצות: ג'נוסייד או שואה?
. 1הסלאבים: בעיני הנאצים הסלאבים היו ארים מהסוג הנחות ביותר. חלק מהסלאבים התערבבו עם המונגולים ועל ידי כך נעשו "לא טהורים". מבחינת הגרמנים הם אינם אנושיים לגמרי, אך יש בדמם יסודות נורדיים ואת חלקם ניתן היה ל"גרמן" בכוח ולהפוך אותם לבני אנוש על פי הגרמנים.
המדיניות הנאצית כלפי הסלאבים הושפעה על ידי שיקולים מעשיים הרבה יותר מאשר מדיניותם כלפי היהודים. למרות הסבל והרצח שהיו מנת חלקם של מיליוני סלאבים בעת המלחמה, תכניותיהם ומעשיהם של הנאצים מצביעים בצורה ברורה על כך שהם מעולם לא התכוונו להכחיד  את הסלאבים באופן טוטאלי. הנאצים נקטו ב-4
דרכי פעולה כלפי הסלאבים:
1.  גרמניזציה. כלומר דה נציונליזציה מרצון או בכוח של אלמנטים שנראו להם "נורדיים" והפיכתם לגרמנים וזה כלל הפרדה כפויה של ילדים משובחים מבחינה גזעית מהוריהם וחינוכם בגרמניה.
2. גירוש המוני סלאבים שאינם כשירים לטמיעה לאותם חלקים באירופה המזרחית מעבר לחוג הארקטי או מעבר להרי אוראל, שלא היו מיועדים להתיישבות גרמנית.
3. מדיניות של סילוק בכוח אשר בדרך כלל היה כרוך ברצח המוני. אמצעי זה הופעל לגבי אלה אשר נמנו עם המנהיגות הלאומית או לגבי אלה שהיו "משובחים מבחינה גזעית" אך עוינים את גרמניה בכוח.
4. שימוש בסלאבים כמאגר לעבודת כפייה. רעיון זה יושם בעיקר בשלב הראשון של המלחמה                                                           היהודים-  היהודים תפסו  מקום מרכזי באידיאולוגיה הנאצית. היהודים היו אנטיתזה לגזע הארי. לדעתו של …
2.
הצוענים הסלאבים והיהודים – ג'נוסייד או שואה:
השוואת גורלן של שלושת הקבוצות הנבחנת כאן מצביעה באופן ברור על הדמיון והשוני ביניהן.  האידיאולוגיה הנאצית יצרה היררכיה של גזעים אשר בה גזעים "נחותים" יותר ישועבדו על ידי גזעים "משובחים " יותר.
בפסגת  הפירמידה ניצבו העמים  הגרמאנים ממצוא ארי. מקום הסלאבים היה בתחתית הפירמידה הארית, אך היו עדיין ארים ומכאן האפשרות לגרמניזציה שלהם. הצוענים הוכחדו משום שהגזע הארי שלהם התערב כביכול עם אחרים. ההסבר היה שנרצחים רק אותם הצוענים שאינם "טהורים" הייתה עקבית. את אותה עקביות ניתן לראות בקשר ליהודים.
למעשה היהודים לא נחשבו בכלל כבני אדם . הם היו שלוחי השטן המשחיתים את העולם הנאצי והם יושמדו. על פי השקפתו של  היטלר …
שאלה
2 :
א. רעיון רצח היהודים עלה לראשונה בחורף
1 938 ותחילת 1939. בעקבות אירועי ליל הבדולח החלו להישמע ביטויים מאיימים של מנהיגים נאצים כלפי היהודים ופורסמו מאמרים הרומזים באופן ברור ומאיים. היטלר עצמו מצוטט בשיחה עם שר החוץ הצ'כי: "אנחנו נשמיד את היהודים. הם לא יצליחו להימלט כמו שעשו ב-9 לנובמבר 1918 (סיום מלחמת העולם הראשונה) היום לעשיית חשבון הגיע". גרמניה איימה באופן ברור שאם תיגרר למלחמה היהודים ישלמו את המחיר. חשוב לציין שלמרות ההתבטאויות האלו והאמירה המפורשת למדי –
שאלה
3 :
כאשר בוחנים את השאלה מדוע היקף מעשי הזוועה של הנאצים לא נודע במשך תקופה ארוכה ניתן למנות מספר סיבות:
א.
מבחינה טאקטית: כדי למנוע התנגדות למעשים מצד היהודים וכן מצד גורמים שיבקשו לסייע להם. היה צורך לשמור על מעטה של חשאיות זמן רב ככל האפשר ועד שלב מאוחר ביותר הניתן. ב.
מבחינה אישית: חלק מהאנשים, במיוחד הפיקוד הבכיר שלקחו חלק במעשי הזוועה חששו מכך שמעשיהם ייחשפו והם יובאו לדין. בנוסף, אם מעשיהם יתגלו זה יוכל להוות איום על חיילים גרמנים שהיו בשבי, שיהפכו להיות מטרה לפגיעה, וכן על התדמית של העם …