דיני תקשורת במדינת ישראל
מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
סוג העבודה | ממ"ן |
מספר ממ"ן | 12 |
מקצוע | תקשורת |
קורס | דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית בישראל |
מילות מפתח | בג"ץ, גילוי מקור, דיני תקשורת, וודאות קרובה, חיסיון עיתונאי, מבחן שניצר, ממן 12, סיפור דמיוני, סמכות הפסילה, פס"ד ציטרין, צנזור, שלושת התנאים |
ציון | 100 |
שנת הגשה | 2014 |
מספר מילים | 1840 |
מספר מקורות | 2 |
תקציר העבודה
ב) בעקבות פרסום הכתבה, המשטרה מעוניינת לגלות את זהות המקור שלה, שכן הגילויים החדשים לא היו ידועים לה, והיא מעוניינת לדעת אם יש בידי האתר סרטונים נוספים, שעשויים לסייע בחקירה המשטרתית. בעקבות סירוב העיתונאי לחשוף את זהות המקור, שנובע מכללי האתיקה העיתונאית, פונה המשטרה לבית המשפט, וזה האחרון מצווה על העיתונאי לחשוף את המקור. נימוקי בית המשפט לאשר את חשיפת המקור העיתונאי התבססו על פס"ד ציטרין (1987) שקבע שלושה תנאים מצטברים החייבים להתקיים יחדיו על מנת שבית המשפט יורה לעיתונאי לחשוף מקור. בית המשפט הצליח להוכיח כי שלושת התנאים מתקיימים יחד באופן מצטבר והם:
1. זהות המדליף נוגעת ישירות לעניין שנדון בבית המשפט (במקרה הנ"ל המדליף הוא מקורבו של ראש העיר היוצא, אליהו ביטון, והוא יחד עם ביטון ושאר מקורביו חשודים בקבלת שוחד בשווי מיליונים על מנת לתמוך פומבית במועמד עמיאל טוהר).
2. וגם, מדובר בעבירה חמורה (במקרה הנ"ל, מקורבו של ביטון היה בין הגורמים שעברו על החוק וקיבל שוחד על מנת להעביר את תמיכתו למועמד עמיאל טוהר. כלומר מעבר לעבירת השוחד, יש כאן פגיעה בטוהר הבחירות ואפשר לומר גם רמייה של הציבור והולכתו שולל).
וגם, לא ניתן להיעזר בראיות אחרות מבלי לחשוף את המקור, כלומר…
ציון 100