מלחמה ואסטרטגיה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 11
מקצוע
קורס
מילות מפתח , ,
ציון 90
שנת הגשה 2014
מספר מילים 7327

תקציר העבודה

מלחמה ואסטרטגיה – ממ"נ 11
שאלה
1 הגישה המסורתית לביטחון נובעת מהגישה הריאליסטית אשר במרכזה עומדת המדינה הריבונית שמתקיימת בתוך מערכת אנרכית של שחקנים ואיומים כשאין סמכות מעל המדינה שתפקידה לספק ביטחון לכל המדינות.
הגישה הריאליסטית עם כן מדברת על המדינה הריבונית אשר מתקיימת במערכת אנרכית בה אף אחד לא יעשה בשבילה מלבד עצמה כאשר הביטחון נתפס כהיעדר איום על המדינה כלומר כל עוד אף אחד לא מאיים על המדינה אזי היא מספקת ביטחון.
בהתאם לכך הגישה מתבססת על כוח צבאי שנועד ליצור יכולות אשר מעצבות כוונות וכך גם מתייחסים אל השחקנים הנוספים, אל המדינות המאיימות, בצורה רציונלית אשר גורמת מאזן של עוצמה.
אם כן הגישה המסורתית מדברת על מדינה שאחראית לביטחונה, מפתחת כוח צבאי על מנת שתוכל להסתמך רק על עצמה במצב רציונאלי של אי וודאות ואי אימון.
במאמרו של מילר מציג המחבר חמש ממדים בבסיסה של הגישה המסורתית לביטחון, חמש ממדים שמשרטטים את הקו המנחה של המדינה הריבונית ע"פ הגישה המסורתית בהקשר של בטחון לאומי. מילר מדבר על מקורות איום אשר כוללים חוסר שביעות רצון מסטטוס קוו בין מדינות שכנות (שטח ומשאבים) ומעצמות רחוקות ובעלות עניין, איום שטבעו הוא צבאי, תגובה צבאית כאפשרות הראויה היחידה לאיום צבאי, אחריות המדינה ליצירת הביטחון וערכי הליבה להגנה שהם ריבונות, עצמאות, שלמות טריטוריאלית ומניעת חתרנות בתוך הגבולות.
הגישה המסורתית לביטחון כמבטאת הגישה הריאליסטית לא מאמינה בהיעדר איום על מדינה לאורך זמן כל עוד המערכת הבין לאומית היא אנרכית וכל מדינה עושה למען בטחונה ועל כן, המפתח לביטחון לאומי, הוא היערכות לתרחיש המאיים ביותר בשל אי הוודאות התמידית השוררת בין יריבים וכוונותיהם.
בסיום המלחמה הקרה, הזירה הבין לאומית החלה בתהליך של שינוי מהותי, פחתה תחושת האיום הצבאי ותשומת הלב עברה לאיומים שהתגברו בשנות המלחמה הקרה, על הסביבה ועל רווחת הפרט. התחושה שישנה התרחקות מהעולם המסורתי של מדינות טריטוריאליות, יריבות בין מדינות, איומים צבאיים וסכנת מלחמות אל מול אתגרים וצרכים חדשים ביטאה את עלייתה של הגישה המרחיבה לביטחון אשר נשענה על הגישות הליברלית והקונסטרוקטיבית.
הגישה הליברלית גרסה שניתן לפתור סכסוכים בדרכי שלום, היא התמקדה בזכויות הפרט והאמינה בשלום דמוקרטי, חופש כלכלי ותלות גומלין כלכלית. הגישה הליברלית דחפה למוסדות בינלאומיים, משטרים וארגונים בינלאומיים ולהבדיל מהגישה הריאליסטית, הדגישה שכוונות הן אלה שמעצבות יכולות ולא להיפך.
הגישה הקונסטרוקטיבית השלימה את הגישה הליברלית בהרחבת הגישה המסורתית לביטחון והיא מייצגת היבטים רעיוניים ונורמטיביים אשר מכתיבים את סדר יומן של המדינות אשר אינן ישויות אחידות והן …
שאלה
2 המשפט הבינלאומי אוסר, באופן עקרוני, על שימוש בכוח צבאי ביחסים בין מדינות. פעילות התקפית עוינת היא סיכון מהותי למערכת יחסים גלובלית תקינה. לאור הקדמה הטכנולוגית, היכולת לייצר נשק גרעיני, התגברות הטרור וריבוי סכסוכים, איסור השימוש בכוח הוא עקרון יסוד במשפט הבינלאומי.
ההוראה המרכזית העוסקת בעקרון איסור השימוש בכוח היא הוראה 2(4) במגילת האו"ם והיא אחת מאבני היסוד של מגילת האו"ם. על פי דעת רוב, ההוראה אוסרת כל שימוש בכוח, למעט סייגים המפורטים במגילה עצמה והצהרת עצרת האו"ם משנת 1970 נותנת פרשנות להוראה ומפרטת את האיסורים שבה הכוללים איסור שימוש בכוח או איום בכוח על מנת לפגוע –
שאלה
3 שלושת הגישות התיאורטיות המרכזיות הן הגישה הראליסטית, הגישה האידיאליסטית (ליברלית) והגישה הקונסטרוקטיבית.
הגישה הריאליסטית מסבירה את התנהלותם של השחקנים, מדינות, בזירה הבינלאומית כתוצר של מאזן הכוחות. ע"פ הגישה, טיב וצורת היחסים בין מדינות מוכתבים ע"י יחסי הכוחות ביניהן וכך כל המערכת הבינלאומית מאורגנת לפי מרכזי כוח מתחרים כאשר כל שחקן ממוקם במערכת בהתאם לכוחו היחסי. בהיעדר סמכות על נשארת המערכת כולה והשחקנים שבה לכודים בדילמת הביטחון.
מושג העוצמה הוא מרכזי בגישה הריאליסטית –
אם זאת, כפי שנראה בעשור האחרון, שלוש הגישות אינן בהכרח מתחרות זו בזו אלא ישנה חפיפה ביניהן במקרים מסוימים ואף ערבוב ביניהן במקרים אחרים שכן באזורים שונים בעולם, על שחקנים שונים בעולם מסתבר שנכונות גישות שונות או עירוב גישות ואין אחת שנכונה לכולם.
שאלה
4