מיתוסים בתרבות הישראלית – ממ"נ 11
שאלה
1 א.
בן גוריון היה, עוד מנעוריו ותחילת דרכו הפוליטית, אדם מאד מעשי, מחושב ומדויק שהמעיט בהתעסקות ברמזים ומשמעויות נסתרות וכל מעשיו כוונו באופן ישיר וברור להשגת מטרותיו. מטרת העל של בן גוריון הייתה להפוך את העם היהודי מעם המפוזר בגולה לאומה אחת, חברה לאומית אחת בארץ ישראל. על מנת להשיג מטרה זו השתמש בן גוריון ביצירת מיתוסים המכוונים פנימה אל העם היהודי והחוצה אל אומות העולם, מיתוסים אשר יסייעו ביצירת חברה לאומית אחת, גדולה וחזקה, לעם היהודי בארץ ישראל.
לבן גוריון לא היה חזון אוטופי –
שאלה
2  א. כרוז 9.12 עוסק בניסיון מפלגת פועלי א"י לבטל את דרישת מפלגות הימין להחליף את השלטון ולהוכיח את צדקת דרכם בשנות שלטונם אל מול הטענות השווא והדרך השגויה של מפלגות הימין.
כרוז 9.19 עוסק בניסיון להאיר את עיניהם של אנשי כל היישוב, כולל מפלגות הפועלים ולהצטרף אל דעת הימין  למען מטרה משותפת שעלולה להיות גורלית לישוב היהודי בארץ ישראל.
ב.
כרוז 9.12 עוסק בבחירות לקונגרס הציוני ה 20 העתיד להתרחש בציריך ובו עשויות להתקבל החלטות הרות גורל בנוגע להנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל ומדיניותה בנושאים שונים כגון חינוך וכלכלה.
כרוז 9.19 עוסק בתוכנית החלוקה של ארץ ישראל –
שאלה
3  א. ב משפטים במאי 1948, שבעה חודשים לאחר החלטת האו"ם על חלוקת הארץ, הוכרזה מדינת ישראל ויום אחד אחר כך החלה מלחמת השחרור.
המלחמה החלה בשעה שישראל סבלה מבידוד בינלאומי מוחלט, ספגה מפלות ואבדות רבות כבר בתחילת הלחימה ומורל הלוחמים והמנהיגים היה נמוך. בשעה קשה זו נקראה העיתונות להציג את עוצמתו של הישוב היהודי בארץ ולא להבליט את נחיתות הכוח והכמות. מיתוס ה"מעטים מול רבים" תאם למדי את המציאות והיה צורך להציג בטחון בניצחון על אף שהשטח הראה אחרת ועל כן לא נעשה בו שימוש. "עם במשפחת העמים" תאם את הדימוי העצמי שניסה הישוב היהודי לאמץ לעצמו ואת יחסו הרצוי עם הקהילה הבינלאומית ואכן עשתה העיתונות מאמץ לעצב את המיתוס לבניית דימוי חדש לחברה הישראלית ובניית יחסיה עם האומות הסובבות –