המחלקה לקרימינולוגיה
אבחנה בין פסיכוזה לסכיזופרניה בעבירות רצח
שם הקורס: אחריות פלילית ענישה
תוכן העניינים
1.
מבוא –.2

2 . סכיזופרניה ופסיכוזה-הגדרה ואפיונים –9-3
2.1 פסיכוזה-הגדרה ואפיונים –…5-3
2.2 סכיזופרניה-הגדרה ואפיונים –7-5
2.3 גורמים לסכיזופרניה -..7
2.3.1 גורמים גנטיים-ביולוגיים 8-7
2.3.2 גורמים ביוכימיים –…8
2.3.3 גורמים נוירו-אנטומיים -.8
2.3.4 גורמים פסיכו-סוציאליים …8
2.3.5 גורמים חברתיים-סביבתיים –…9
2.3.6
טראומה –9

3 .
האחריות הפלילית של הלקוי בנפשו בחקיקה הישראלית –13-10             3.1 הטעמים העומדים בבסיס מתן פטור מאחריות פלילית ללקוי בנפשו–…11-10             3.2 הפטור מאחריות פלילית של הלקוי בנפשו בחוק הישראלי –.13-11

4 .
האבחנה בין סכיזופרניה ופסיכוזה בעבירות רצח-עמדת הפסיקה 19-מנהל עסקים 5.
סיכום ומסקנות –20
6 .
ביבליוגרפיה –22-21

1 .מבוא
מחלת נפש מהווה הגנה מפני אחריות פלילית. מספר טעמים עומדים בבסיס תפיסה משפטית זו, אך העיקרון המוסרי מדגיש כי אין זה צודק להאשים אדם שביצע מעשה בעקבות מחלת נפש ועל כן לא היה מודע למעשיו. מערכת המשפט הישראלית העניקה אף היא הגנות ללוקה בנפשו, כאשר בתחילתה היא התבססה בדומה לכליי מק'ינוטן על המבחן הקוגניטיבי המדגיש כי על מנת לתפור את הלקוי בנפשו מאחריות פלילית יש להוכיח שלא הבין אשר עשה, כלומר פעל מתוך טירוף בדעת. המשפט הישראלי התפתח ובעקבות משפט מנדלברוט, שונה החוק (סעיף 34ח) שקבע כי מלבד המבחן הקוגניטיבי יש לעמוד גם במבחן הרצוני-כלומר שהלוקה בנפשו לא יכול היה לשלוט במעשיו. בית המשפט בישראל נתן את דעתו בסוגיה זו בהרחבה בפסקי הדין השונים, אך אחת השאלות המרכזיות שעולה היא עמדתו ביחס להפרעות נפשיות שונות. לאור זאת, מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון האם קיימים הבדלים בעמדת בית המשפט בעבירות רצח כאשר מדובר בסכיזופרניה ובפסיכוזה. כלומר, האם בית המשפט יעניק הגה מכוח סעיף 34ח לנאשם הלוקה בסכיזופרניה לעמת נאשם הלוקה בפסיכוזה. העבודה הנוכחית בנויה מארבעה פרקים: הפרק הראשון, הינו תיאורטי בו יוצגו הגדרה ואפיונים לפסיכוזה וסכיזופרניה; הפרק השני יציג את התפתחות המשפטית בישראל ביחס למתן פטור מאחריות פלילית ללקוי בנפשו; הפרק השלישי, יתמקד בעמדת בית המשפט תוך ניתוח 5 פסקי דין של בית המשפט העליון; הפרק הרביעי יציג את הסיכום והמסקנות המרכזיות שעלו מתוך העבודה. 5.
סיכום ומסקנות עבודה זו בחנה הבדלים בעמדת בית המשפט בין סכיזופרניה ופסיכוזה ביחס לעבירות רצח. פסיכוזה מוגדרת כהפרעה נפשית חמורה ביותר בשיפוט המציאות וביצירת  מציאות חדשה לא מציאותית בהלוצינציות ובמחשבות שווא. במובנים רבים מדובר בהפרעה חמורה ביותר בשיפוט המציאות בתחומי החשיבה, התפיסה וההתנהגות הדרושים לניהול אורח חיים תקין.
אדם במצב פסיכוטי אינו מסוגל להעריך באופן מציאותי את הדיוק של תפיסתו ומחשבותיו, ומניח הנחות מוטעות לגבי המציאות גם נוכח עובדות סותרות. הדגש הוא על הפרעה קשה בשיפוט המציאות (אליצור, 2010). סכיזופרניה הינה מחלת נפש נפוצה בעלת השפעה רחבה על מחשבותיו, מצב רוחו, והתנהגותו של האינדיבידואל ובעלת השלכות על תפקודו האישי והחברתי. סכיזופרניה איננה הפרעה יחידה אלא למעשה קבוצה של פסיכוזות וככאלו נוטים לכנותן "סכיזופרניות" (אליצור, טיאנו, מוניץ ונוימן, 1996). המשפט הישראלי פוטר את הלקוי בנפשו מכוח סעיף
3 4ח מאחריות פלילית כאשר מתקיימים שני מבחנים: המבחן הרצוני והמבחן והקוגניטיבי.
כלומר, שהנאשם לא הבין את אשר עשה ולא היה יכול לשלוט בהתנהגותו. מתוך עמדת בית המשפט המסקנה המרכזית שעולה כי קיים הבדל בין מצבים פסיכוזיים לבין מצבים שבהם הנאשם לוקה בסכיזופרניה בכל הקשור לעבירות רצח. בית המשפט, אינו מכיל את סעיף 34ח או סעיף 300(א) להקלה בעונש כאשר מדטבר בחולה סכיזופרניה אשר הבין את אשר עשה ופעל מתוך מודעות למעשיו. בית המשפט ער לעובדה כי יכולים להיות מצבים שבו חולה הסכיזופרניה היה מודע למעשיו ועל כן לא עומדת לזכותו הגנה מכוח סעיף 34ח או
3 00(א). בית המשפט חזר על עמדה זו בפסקי הדין שהוצגו וגם במצבים שבהם הנאשם הוכר כאדם הסובל מפסיכופתיה. בית המשפט אינו מעניק הגנה מכוח סעיף 34ח במקרים שמדובר בפסיכופתיה.
6 .
ביבליוגרפיה אליצור, א' (2010). הפרעות נפשיות פסיכוטיות. בתוך א' אליצור, ש' טיאנו, ח' מוניץ ומ' נוימן (עורכים), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה (עמ' 168-משפטים7). תל אביב: הוצאת דיונון. אליצור, א', טיאנו, ש', מוניץ, ח' וניומן, מ' (1996). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. תל אביב: הוצאת פפירוס. בזק, י' (2006). משפט ופסיכיאטריה. נבו הוצאת לאור. בזק, י' (1985). האחריות הפלילית של הלקוי בנפשו. ירושלים: קריית ספר.
בלוש- קליינמן, ו', פוירובסקי, מ', קורן, ד', שניידמן, מ', וייצמן, א', ושניט, ד' (2002). היענות לטיפול תרופתי בקרב חולים הלוקים במחלת הסכיזופרניה. הרפואה, מנהל עסקים1 (א'), 54-50.    זמישלני, צ' (2010). פרוגנוזה ארוכת טווח של סכיזופרניה. מדיסין-פסיכיאטריה, משפטים, 20-18.
פרוש, ע' (1997). אי שפיות, העדר שליטה וסעיף
3 4ח של חוק העונשין (תיקון מספר 39). עיוני משפט, כא' (1), 171-139. קרסון, ר', בוצ'ר, ג' ומניקה, ס' (1998). פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים- מהדורה עשירית.
תל- אביב: האוניברסיטה הפתוחה. רוזנשטיין, ר' והפלר, י' (2005). אחריותו הנזיקית של חולה נפש. הארת דין ב(1), 38-16.  American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fifth ed.(DSM-5). Washington, DC: American Psychiatric Association.
Bentall, R.P., & Frenyhough, C., (2008). Social predictors of psychotic experiences:
Specificity and Psychological Mechanism. Schizophrenia Bulletin, 34(6), 1012-1020.
Fatemi, S.H., & Folsom, T.D., (2009). The neurodevelopment hypothesis of schizophrenia, revisited. Schizophrenia Bulletin, 35(3), 528-548.  Faustman, W.O., & Fleming-Ficek, S., (2002). Symptoms clusters in schizophrenia. In J.G. Csernansky (Ed.), Schizophrenia: A New Guide for Clinicians (pp.
29-52). New-York: Marcel Dekker. Keck, P.E., McElroy, S.L., Havens-Rochussen, J., Altshuler, L.L., Nolen, W.A., Frye, M.A., Kirk-Suppes, T., Kupka, R., Leverich, G.S, Rush, J.A., & Post, R.M., (2003). Psychosis in bipolar disorder: Phenomenology and impact on morbidity and course of illness. Comprehensive Psychiatry, 44(4), 263-269. Kuperberg, G., & Heckers, S., (2000). Schizophrenia and cognitive function. Current Opinion in Neurobiology, 10, 201-205.  Mane, A., Falcon, C., Mateos, J.J., Frenandez- Egea, E., Horga, G., & Lomena, F., (2009).
Progressive gray matter changes in first episode schizophrenia: A 4 year longitudinal magnetic resonance study using VBM. Schizophrenia Research,
1 מנהל עסקים, 136- פסקי דין ע"פ 6619/93 לוי בן דוד נ' מדינת ישראל {פורסם בנבו}.
ע"פ 7010/09 איבתור אבשלומוב נ' מדינת ישראל {פורסם בנבו}.
ע"פ 228/76 אסתר בותל נ' מדינת ישראל {פורסם בנבו}.
ע"פ
8 287/05 גורם בחטרזה נ' מדינת ישראל {פורסם בנבו}.
ע"פ
1 839/98 פילקס רייב נ' מדינת ישראל {פורסם בנו}.