החיבור להלן בוחן את עמדתה של ממלכת עיראק כלפי הרייך השלישי וכנגזרת מכך - כלפי האידיאולוגיה הנאצית, אותה אידיאולוגיה אשר עמדה בבסיס הווייתה של הישות המדינית הגרמנית.

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2009
מספר מילים 7327
מספר מקורות 10

תקציר העבודה

תוכן עניינים
                                                                                                                        עמוד מבוא
   1
פרק ראשון: תקופת המלך גאזי, 1933 – 1939: חדירתה של                 האידיאולוגיה הנאצית לעיראק —   5
פרק שני: פרוץ מלחמת העולם השנייה ושלטונו של נורי אל-סעיד — 
1 0 פרק שלישי: משטרו הפרו-נאצי של ראשיד עלי אל-כילאני, מרץ 1940 –                  ינואר 1941
…  13
פרק רביעי: המרד של אפריל
1 941 –  17
פרק חמישי: המלחמה האנגלו-עיראקית והמעורבות הצבאית הגרמנית,                 אפריל-מאי 1941
–… 20 סיכום
24
רשימת מקורות ..

5 החיבור להלן בוחן את עמדתה של ממלכת עיראק כלפי הרייך השלישי וכנגזרת מכך –  כלפי האידיאולוגיה הנאצית, אותה אידיאולוגיה אשר עמדה בבסיס הווייתה של הישות המדינית הגרמנית.
            נקודת הפתיחה של הדיון היא 1933 ולא בכדי. בנקודת זמן זו התלכדו שני מאורעות חשובים ביותר בחיי שתי המדינות הנדונות בחיבור: עיראק וגרמניה. עיראק קיבלה אותה עת (בשלהי 1932) את עצמאותה (היחסית, יש לסייג) מידי בריטניה וב- 1933 עלה לשלטון בבגדד מלך חדש – גאזי בן פייצל –  ובכך נפתח פרק סוער בחיי המדינה שנמשך, למעשה, עד 1941. הרחק משם, בגרמניה, עלו לשלטון הנאצים בראשות אדולף היטלר ותקופת הרייך השלישי, על שלל השלכותיה על העולם כולו, ובכלל זה על עיראק, החלה. האינטראקציה בין הרייך השלישי והפילוסופיה הנאצית לבין עיראק המצויה תחת מערבולת פוליטית החלה אפוא ב- 1933. נקודת הסיום נקבעה ל-
1 941 מן הטעם הפשוט שבנקודת זמן זו בא, הלכה למעשה, הקץ על ירח הדבש בין שתי המדינות, וזו כתוצאה מהתערבות צבאית בריטית.
במהלך התקופה הנבחנת בת 8
השנים אנו מזהים 5 תקופות משנה רלוונטיות לסוגיית דיוננו:
1 . תקופת מלכותו של גאזי בין 1933 ל- 1939; 2. תקופת כהונתו של נורי אל-סעיד כראש ממשלה בין ספטמבר 1939
למארס 1940; 3. תקופת שלטונו של ראשיד עלי אל-כילאני בין מרץ 1940 לינואר 1941; 4.
המרד של אל-כילאני ואנשיו באפריל 1941; והמערכה הבריטית להחזרת תומכיה לשלטון בבגדד באפריל-מאי 1941.  בכל תקופות המשנה הללו ניכרת תביעת האצבע הגרמנית-נאצית, כמובן בעוצמות משתנות, ואין להבין את השתלשלות העניינים באותן חמש תקופות בלי להבין את ההיבט הגרמני-נאצי.
לשם הכנת החיבור נעשה שימוש בחומר מקורות משניים. רובם של המקורות המשמשים אותנו בוחנים את סוגיית דיוננו מן הזווית העיראקית. שתי סיבות עיקריות לכך: ראשית לכל, כובד המשקל של דיוננו מונח בצד העיראקי. שנית, מרביתם המוחלט של החיבורים אשר התפרסמו ביחס לנושא דנן בוחן את הסוגיה מן הזווית הערבית, וזאת לנוכח העובדה שמבחינתה של ברלין למזרח הערבי הייתה חשיבות פחותה באופן משמעותי ביחס לאירופה – שם נמצא ליבה הפועם של פעילות הרייך השלישי.