ממן 11  מבית לאומי ל"מדינה בדרך" שאלה 1. א.המוקדים השונים בהם התקיים שוני בין החברה היהודית לחברה הערבית בארץ ישראל היו מבחינה תרבותית,כלכלית,ריבודית ופוליטית.
מבחינה תרבותית החברה היהודית היתה דומה יותר באופייה לחברה אירופית בניגוד לערבים שהיו דומים יותר לחברה אסיאתית, זה בא לידי ביטוי במספר האנלפבתים הנמוך בהרבה בחברה היהודית לעומת החברה הערבית, במספר העיתונים הרבים שיצאו לאור בשפה העברית לעומת החברה הערבית,ובספרות והמוזיקה העברית שהיתה …
ב. היישוב היהודי נבדל מהיישוב הערבי במספר תחומים עקב שאיפת הצדדים לזכות באוטונומיה ועקב ראייתו של כל צד את עצמו כישות נפרדת.
מבחינה גיאוגרפית הקים היישוב היהודי יישובים חדשים ליהודים בלבד (חקלאיים ועירונים) במערכת החינוך הנפרדת טיפחה כל אחת את דתה,מבחינה שלטונית הוקמו מוסדות נפרדים לכל דת,איגודים מקצועיים נפרדים.
מבחינה כלכלית המוסדות הציונים חפצו בעבודה עברית וסגירת משק העבודה בפני הפועל הערבי במטרה לאפשר כמה שיותר מקומות עבודה לעולים חדשים.
ג. ערביי ישראל תרמו לחיץ בינם לבין החברה היהודית על ידי הכרזות שונות של חרם על תוצרת יהודית, שביתת מסחר של העסקים הערבים ואיומים …
שאלה 2:
א+ב : יחודו של הקשר הכלכלי בין החברה הערבית לחברה היהודית טמון במורכבות ובאינטרסים ההדדיים אשר התנגשו ויצרו בעיתיות מבחינה כלכלית חברתית וביטחונית.
בצד היהודי הרצון היה לקיים עבודה עברית אשר תספק מקומות עבודה לעולים החדשים ותחזק את הכלכלה היהודית, מצד שני עלותו של פועל ערבי היתה זולה בהרבה מאשר פועל יהודי ויכולה להוביל לרווחים גבוהים יותר של בעלי המפעל או המשק –
שאלה 3:
היישוב היהודי בתקופת המנדט:
מבחינת התיישבות עם תחילת המנדט התרכזו רוב היהודים בערים ירושלים,תל אביב,יפו,חיפה,טבריה וצפת כאשר נוצרו 2 רצועות של ישובים, אחת בגליל המזרחי והשניה במישור החוף.
במהלך תקופת המנדט התפרס היישוב היהודי והוקמו עשרות ישובים (חומה ומגדל) בשטחים אשר חלקם נרכשו מהערבים וחלקם פשוט נכבשו בין לילה.
בכל תקופה זו למרות ריבוי ישובים קטנים רוב …